המאמינים - זואי הלר (ספר)

The Belivers/ Zoe Heller
מאנגלית: יואב כ"ץ
הוצאת ידיעות אחרונות,
2010
348 ע"מ

" רומן טרגי-קומי משעשע ומפוכח על מאבקה של משפחה בנחמה שמציעה האמונה ובמבחנים שמציבה הספקנות.
ג´ואל ואודרי ליטווינוף, "סוציאליסטים של מסיבות קוקטייל" ופעילים בחוגים הרדיקליים של ניו יורק, ניחנו באמונה מוחלטת, בהשקפת עולם בלתי ניתנת לערעור. אך כשג´ואל שוקע בתרדמת בעקבות אירוע מוחי, נחשפים סביב מיטתו גילויים מפתיעים על אודותיו, ואודרי רעייתו נאלצת לבחון מחדש את כל מה שחשבה שהיא יודעת על נישואיהם הארוכים.
ילדיהם של בני הזוג, הנאלצים גם הם להשלים עם הסוד המטריד, מתמודדים עם דילמות משלהם: רוזה, מהפכנית שהתפכחה, נאבקת בחיבור החדש שלה ליהדות; קרלה, עובדת סוציאלית שנישואיה תקועים, מתאהבת במחזר מפתיע; ולני, הבן המאומץ, חוזר שוב לסמים. תוך כדי מלחמה בספקות ובתדמיות וגם זה בזה, נקרא כל אחד מבני המשפחה להחליט במה, אם בכלל, הוא עדיין מאמין. " (מהכתוב על גבי כריכת הספר)

לפעמים, אני מעתיקה בשקדנות את כריכות הספרים שאני מסקרת, כי אני לא יודעת לתמצת בעצמי את העלילה. לפעמים אני עושה copy-paste לגב הספר מאחד האתרים השונים באינטרנט, כי אני מוצאת שהתמצית שבחרו העורכים לספר פשוטה יותר מנסיון אישי שלי לתאר במילותי את עלילת הספר בלי להותיר פגמים בהתקדמות העלילה, שיהרסו לקורא את ההנאה (ספויילרים). לפעמים, אני מוותרת על הכתוב על גבי הכריכה והסקירה כותבת את עצמה.

הספר הזה נע אצלי על מנעד כל כך רחב, שהייתי חייבת לעשות מספר דברים לפני שסיקרתי אותו. האחד, להעתיק את כריכת הספר מילה במילה, השניה? לקרוא מעט על המחברת. חיפוש פשוט בגוגל, לא העלה פרטים על המחברת בעברית, הצצה לויקיפדיה האנגלית חשפה ערך קצר יחסית על פועלה של המחברת, וענתה על מס' תהיות בסיסיות שליוו אותי במהלך הקריאה.

השנה היא 1962, צעירה לונדונית, לא משכילה, נגררת אחר החבר שלה למסיבת אינטלקטואלים. באותו מקום היא נתקלת במי שיהיה לימים בעלה, ומפה, אחרי פרק אחד, העלילה עוברת 40 שנה קדימה. לזוג שתי בנות ובן מאומץ, וככל שמתקדמת עלילת הספר, נפרסים בפנינו חייהן של כל הדמויות, כל דמות ועולמה הפרטי.

אולי כי המחברת בחרה בתחילת הסיפור לדון בעולמה של משפחת ליטווינוף דרך עיניהם של ג'ואל ואודרי, האבות המיסדים - או בפשטות: זוג ההורים, משהו בתפיסת עולמם ותפיסה של אודרי בפרט, הרתיע אותי במקצת. ככל שמתקדמת עלילה הספר נפרשות פיסות חיים נוספות מעולמם של בני משפחה נוספים, רוזה וקרלה בנותיה הביולוגיות, ובעקיפין אנחנו מתוודאים גם לחייו של לני - בנם המאומץ של הליטווינופים, דרך נקודות המבט השונות של גיבורי הספר.

אני לא אוהבת את אודרי, גם כשהמחברת מנסה לקראת סיומו של הספר לבנות לה רקע שיסביר את הסיבות לכך שאישיותה הבלתי נעימה התהוותה כפי שהתהוותה, לא הצלחתי למצוא בעצמי יכולת להעריך את האדם שהפכה להיות. ואולי בשל כך, העובדה שהיא מובילה את עלילת הסיפור לאורך חלק מכריע מתוכו, פשוט הרחיקה אותי ממעורבות רגשתי בתוכו.

גם לאחר שנחשפתי לעולמן הפנימי של בנותיה, נשים אשר שונות בתכלית השינוי מאימן (ואולי נוצרו כאלו משום שאימן חיה בדרכה שלה), לא הצלחתי למצוא נקודת אחיזה בחייהן שלהן, כזו שתקרב אותי לסיפור מזווית אחרת. שתי בנותיה של האם מפצות על ילדותן לצידה בדרכים שונות מהותית. האחת, מפשרת ומגשרת בכל תחום אפשרי, החל בעבודתה המקצועית וכלה בחייה האישיים עם בן זוגה. והשניה, דעתנית ולוחמת חירות, אשר שואבת את בסיסה האידיאולוגי מתחילת חייהם המשותפים של הוריה, אך נאחזת בחירות אחריה היא תרה בעולם, כמתבגרת מרדנית שמסרבת להפוך לאדם בוגר.

העובדה שמדובר במשפחה יהודית מציצה במהלך הסיפור כולו בין החרכים, אך רק לקראת סופו היא מקבלת ביטוי רחב יותר בכתוב. גישתה של זואי ליהדות האורתודוכסית (היהדות ה"אמיתית" כפי שהיא נתפסת בידי חלק מהמאמינים ההולכים במתווה שלה) הופכת את היהדות למושג פשוט, אשר אמור לתת לקהל הרחב הקורא את הספר, ידע כלשהו באשר לדת ואורח החיים של מאמיניה, גם במאה העשרים ואחת.

היה לי חשוב לדעת אם יש למחברת נגיעה אישית ליהדות, מה שמצאתי בסופו של דבר נכון, משום שיותר מכל יש פה קריצה לספרות יהודית אחרת, המדברת על יהודים בתרבות האמריקאית, ומציגה את הדת כאמונה נוספת בבליל הדרכים בהן מהלך כל אדם, יהודי או לא, במהלך חייו.

אני מניחה שהביקורת שלי אינה נעה בכיוון מוגדר, משום שגם לאחר קריאת הספר לא נהירה לי חווית הקריאה שלי במלואה. לא התענגתי על העלילה והגיבורים, אולי כי אישית אני מחפשת בכל ספר שאני קוראת חוט מקשר לאנושיות כפי שאני מכירה ומוקירה. הכתיבה זורמת, זואי הלר היא סופרת מוכשרת, ועל כך תעיד בין השאר מועמדותה לקבלת פרס בוקר. משהו בחוויה הרגשית שספר מן הסוג הזה בדרך כלל מעורר בי, היה חסר לי. אני מניחה שסופרת שכזואת תזכה ליחסי ציבור נאותים מפי קהל חובבי הספרות המשכיל (וזה שנוהה אחריו). לכן אין לי שום קושי לא להמליץ על הספר, פשוט משום שלא התחברתי אליו.

תודה לאביבה

ביקורות באתר  לספרים של זואי הלר

הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו