ידעתי ראשון - איריס איזדרופר בר (ספר ילדים)
|
ידעתי ראשון - איריס איזדרופר בר (ספר ילדים)
ידעתי ראשון - איריס איזדרופר בר (ספר ילדים). לפעמים אני משחק לי בשקט ורוצה יפה לעבוד שאמא תאמר לי אחר-כך: "היית נפלא" או "כל הכבוד"
הוצאת גוונים
איורים עמית בר
2010
48 עמוד
מנוקד
חרוזים
שירים
מהכריכה
לפעמים אני משחק לי בשקט
ורוצה יפה לעבוד
שאמא תאמר לי אחר-כך:
"היית נפלא" או "כל הכבוד"
לפעמים אני מוותר לרות הקטנה
ונותן לדן ראשון לשחק בקטר
שאמא תאמר לי אחר-כך:
"היית היום נהדר"
לפעמים אני אוכל הכול:
ביצה, קציצה ומרק איטריות
שאמא תאמר לי אחר-כך:
"אכלת יפה מאוד"
אבל היום,
אני לא רוצה לשחק לי בשקט
ולא לאכול מרק וגם ירק
לא לתת לדן ראשון
ולא לותר לרות,
אז אמא לא תאמר לי
"כל הכבוד"
אבל אני אהיה מבסוט!
עמית בר הוא ילד בן תשע
הוא קרא שיר
וציר לו ציור
ואז הבנו מיד
שמצאנו לספר צייר.
ועכשיו אני
והציורים הם מדהימים. ממש קשה להאמין שילד בן 9 צייר אותם. אלו רישומים בעיפרון. לילד הזה, בלי ספק יש עתיד.
לקחתי את הספר ליד, התחלתי לקרוא והתחלתי לחייך. הרגשתי....חזרתי הביתה. ומשום מה? כי השירים הזכירו לי את יהודה אטלס. את "הילד הזה הוא אני". את יונתן גפן ואת "הכבש הששה עשר". את כל התקופה שהייתי קוראת שירים לילדים שלי. את התקופה הנפלאה ההיא. את הזמן שביליתי עם הילדים.
"כששנינו רבים על האוטו מנוף
ואתה מוותר לי בסוף
זה כאילו מין כלל
כבר לא מתחשק לי לשחק בו בכלל". (עמוד 4)
או למשל
"אם אני רוצה מאמא
רובוט חדש נניח
אני יודע מראש שזה לא יצליח.
אז המצאתי שיטה כדי לא לריב –
אני מבקש משחק מחשב, רובוט
וחללית כמו זו של יריב,
אז אמא אומרת:
"זה יותר מדי
תבחר רק אחד.. ודי" (עמוד 10)
נכון שמקסים?
"לא אכפת לי באמת
שאת קוראת לי מותק או חמוד
או סתם מוסיפה לי לשם את היו"ד,
אבל כשבאים אלי תומר, עודד או גיל
פשוט תקראי לי בשם הרגיל" (עמוד 14)
ממליצה על הספר. כי פשוט כיף אמיתי. אני התמוגגתי.
(מקווה לצרף בקרוב את הציורים של עמית)
אשמח אם תגיבו.
Article viewed 361 times