האוהל - מרגרט אטווד (ספר)

2010
תרגום יעל סלע-שפירו
הוצאת כנרת
156 עמודים

ספר היה אכזבה רבתי בשבילי.

כשאני רואה את השם של הסופרת מרגרט אטווד? אני יודעת למה לחכות.
לא בספרון הזה.
מה כן יש בו?
איורים מקסימים של הסופרת.

יש כאן אוסף של מאמרים קצרים, מעשיות, משלים ושירים.

מצאתי את חוש ההומור הידוע שלה בסיפור "סלומה היתה רקדנית".
"בכל מקרה, עם אמא כמו שלה, למה כבר אפשר לצפות? גרושה, נשואה בשנית, צמידים מהאצבעות עד בית השחי וריסים מלאכותיים מכאן ועד להודעה חדשה".
בתהסלומה, "כשהיתה בת 12, היא שיחקה את טינקר בל במחזה שהעלינו בבית-הספר. אני זוכרת את זה טוב. היא לבשה שבע שכבות של בד שיפון, ומתחתיהן היה אמור להיות בגד-גוף, אבל אם היה או לא היה אף אחד לא היה בטוח. וכל האבות בגיל העמידה ישבו ברגלים משוכלות". עמ' 58 .

הסיפור "האוהל" צריך להוות אחד השיאים של הספר.
האובזרוור כותב: "האוהל חושף את אבני היסוד של תהליך הכתיבה על כל מורכבותו".
הסופרת אומרת בסיפור הנקרא כך, שהנייר לא יציל מכלום. צריך לכתוב על הקירות, על פנים האוהל.

  "את חייבת לכתוב הפוך ומהסוף להתחלה, את חייבת לכסות בכתיבה כל מרחב פנוי.
 חלק מהכתוב חייב לתאר את היללות הנשמעות בחוץ יומם ולילה, בין דיונות החול..." 

"הכתיבה חייבת לומר את האמת על היללות, אך זה לא קל, מפני שאת לא יכולה לראות מבעד לכותלי הנייר  ולכן את לא יכולה לתאר את האמת בדייקנות".

המטאפורות שמשמשת בהן אטווד יפות, שפתה לירית, ואני אוהבת לקרוא את כתיבתה.
אך קשה היה לי ליהנות מהקטעים הקצרים האלה.

ייתכן ואספו אותם מכל מיני קטעי עיתונות שפרסמה בהם תגובות לדברים שהתרחשו.
זה לא נראה לי מתאים להיות ספר שלה.

כל ספריה של אטווד יצאו לאור גם בעברית בתרגום כינרת והם מצויינים: "המתנקש העיוור ", "מעשה השפחה " ועוד רבים אחרים ומומלצים. הם גם זכו בפרסים ספרותיים יוקרתיים.

תודה לציפי

ההמלצה היא של ציפורה לביא, שכתבה מספר ספרים ביניהם "לא נפסיק ללכת" ו "סערה בעולם הדממה"


ביקורות באתר לספרים של מרגרט אטווד

הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו