משחקו של המלאך - קרלוס רואיס סאפון (ספר)

Angel's game
תרגום: מרינה גרוסלרנר
הוצאה: כנרת זמורה- ביתן
542 עמ'
2010

כריכה:

ברצלונה הסוערת של שנות העשרים. סופר צעיר, רדוף על ידי אהבה בלתי אפשרית, מקבל מעורך מסתורי הצעה לכתוב עבורו ספר יחיד מסוגו תמורת סכום עתק, ואולי אף הרבה יותר מזה.

בסגנון מזהיר ובכישרון ספרותי מובהק מחזיר אותנו מחבר הרומן צלה של הרוח לבית הקברות לספרים נשכחים בברצלונה. משחקו של המלאך הוא מסע של הרפתקאות, תככים, סודות, אהבה ואובדון במבוך שזור בקסמם המכשף של הספרים, התשוקה והידידות.

קרלוס רואיס סאפון הוא מהסופרים הפופולריים ביותר בעולם. ב-2001 ראה אור צלה של הרוח, הרומן הראשון שלו למבוגרים, שהפך להצלחה ספרותית כלל-עולמית. הוא תורגם ליותר מארבעים שפות וזכה בפרסים רבים ובמיליוני קוראים נלהבים בכל רחבי העולם. משחקו של המלאך הוא הספר המהיר-ביותר-להימכר בכל הזמנים: רבע מיליון עותקים נמכרו בסוף השבוע הראשון לצאתו לאור.

סקירה:

אהבתי מאוד את צלה של הרוח. קראתי אותו בסופשבוע אחד.
את משחקו של מלאך היה לי קשה לסיים.
הוא מתחיל טוב, לוקח אותנו שוב אל עולם הספרים, עולם אפל, מלא צללים ומשם הוא הלך ומסתבך ומסתבך והולך, עד שאין אני יודעת עוד, מה קראתי.

הספר הזה אפל יותר, הזוי יותר מקודמו, אולי יותר מדי.

סאפון שוב לוקח אותנו אל בית הקברות לספרים נשכחים ואל חנות ספרים קטנה ומטריפה, שכל אוהב ספר חולם עליה.
הוא חוזר ולוחש לנו את המנטרה שלו, כי "לכל ספר יש נשמה. הנשמה של מי שכתב אותו והנשמה של מי שקרא, חי וחלם אותו."
ברצלונה משמשת תפאורה לסיפור על ספרים, סופרים וקוראים.

דיויד מרטין, ילד פלא אבוד בברצלונה, מאבד את אביו בגיל צעיר מאוד ונאלץ לשרוד את חיי העיר לבדו, בצל מטיבו, עיתונאי עשיר. את דרכו כסופר הוא מתחיל בעיתון. הוא מפרסם סיפור בהמשכים, עד שהצלחתו מעוררת את קינאתם על עמיתיו והוא נאלץ לעזוב. כדי להתפרנס הוא מתחייב לכתוב סדרה, של ספרי מתח אפלים בשם "עיר הארורים" תחת שם הצללים, איגנטיוס ב' סמסון. הסדרה זוכה להצלחה אדירה, מרטין מתפרנס בכבוד, והמוציאים לאור מתעשרים.

בכל זאת, הוא מתוסכל. זה לא הספר שהוא רוצה לכתוב ושמו אינו מתנוסס עליו.

הסיפור מסתבך כאשר מרטין מקבל הצעה לכתוב ספר מיוחד מאוד, תמורת כסף רב. הוא פוגש איש עסקים, עם חיוך מצמרר ועיני זאב שמבקש ממנו ליצור דת. "אני רוצה שתיצור לי דת", "אני רוצה שתגייס את כל כשרונך ושתקדיש את עצמך, גוף ונפש, במשך שנה תמימה לסיפור הגדול ביותר שתיצור אי-פעם, דת חדשה"  עמ' 149.  

הספר מעורר דיון על הכוח של הדת על אנשים ועל השאלה האם בכל זאת "הכל זה עניין של סיפור", האם אקט של אמונה הוא אקט של קבלה, קבלת הסיפור המסופר ?

מי שמבקש לשחזר את חווית הקריאה של צלה של הרוח יתאכזב.
אפשר לקרוא.

תודה לדורית

ביקורות באתר לספרים של קרלוס רואיס סאפון

הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו