שיר שעוד יושר - ג'יימס מקברייד (ספר)
|
שיר שעוד יושר - ג'יימס מקברייד (ספר)
שיר שעוד יושר - ג'יימס מקברייד (ספר). מרס 1850. הימים המתוחים שלפני מלחמת האזרחים. בריחת עבדים במבוך הביצות במזרח מרילנד היא יריית הפתיחה לדרמה מסעירה של אלימות, תקווה וגאולה בחייהם של לוכדי עבדים, בעלי אחוזות, ספנים, עבדים נמלטים ושחורים בני חורין. ליז ספוקוט, שפחה נמלטת יפהפייה, מטולטלת על ידי חזיונות-עתיד מטרידים בעודה כבולה לאישה זקנה בעליית הגג של סוחרת העבדים הידועה לשמצה, פאטי קנון.
Song Yet Sung by James McBride
מאנגלית: מיכל קירזנר
334 עמודים
כנרת בית הוצאה לאור
אמצע המאה ה-19, חמש עשרה שנה לפני ביטול העבדות, בתקופה בה העבדות בעיצומה ולוכד עבדים נראה כאחד המקצועות היותר רווחיים במשק, מקברייד לוקח אותנו למזרח מרילנד, בין הים והביצות ומכיר לנו כמה דמויות מרתקות ולא שגרתיות.
הספר מתחיל בהיכרות עם ליז, בחורה, שפחה נמלטת, שחורה, יפיפיה, חולמת. או אולי נכון יותר יהיה להגיד שחורה ואז כל היתר. בתקופה שכזו עצם היותה שחורה כבר מעמיד אותה במעמד שונה מזה של האדם הלבן.
ליז אשר נפגעה בראשה במהלך מנוסתה אל עבר החופש כלואה בעליית גג עם שפחות ועבדים נמלטים נוספים וחולמת על העתיד. תמורת שיתוף זקנה שכלואה לצידה בחלומותיה, היא לומדת ממנה על “הצופן” אמצעי תקשורת סודי המשמש עבדים במנוסתם. ליז מצליחה לברוח בשנית ויחד איתה בורחים העבדים והשפחות אשר היו כלואים צידה. בריחתה המפתיעה של ליז מעירה את לוכדי העבדים וחובבי הממון והמרדף אחריה מתחיל.
בעזרת מקברייד אנו מתלווים לסיפור בריחתה של ליז, מתוודעים ל”צופן” ומשמעויותיו ומכירים שלל דמויות מרתקות ולא שגרתיות.
במהלך קריאת הספר, קל היה לי לדמיין אותו. יש בספר משהו מאוד ויזואלי שיכול היה בקלות להפוך לסרט קולנוע, היו קטעים שממש יכולתי לדמיין את האפקטים ואת נתזי הבוץ הניתזים אל עבר הדמויות במרדף בין הביצות.
מקברייד מקבץ בספר כמה דמויות, במבט ראשון אפשר למיין אותן ל”טובים” ול”רעים” אבל במבט שני, אפשר גם לשים לב לנקודה האנושית בכל אחת מהן שמקברייד מצליח להבליט. הדמויות המשניות לליז מורכבות ומעוררות מחשבה, אך עם זאת, היה חסר לי קצת רקע לחייה של ליז. כדמות ראשית ציפיתי שנלמד יותר עליה ומאיפה באה, לפחות מבין השורות.
אהבתי את הספר ונהניתי מאוד מהקריאה. מעבר לתיאור מעניין ומעורר מחשבה של מערכת היחסים בין השחורים והלבנים באותה תקופה, מקברייד מצליח ליצור מתח בעלילה שמלווה את הקורא לאורך הספר עד לסופו. אני מאמינה שקריאה נוספת של הספר תחשוף רמזים/רבדים נוספים שפספסתי בקריאה.
אין ספק שבעקבות ההנאה שלי מהספר, הספר הקודם של מקברייד - “צבע המים” - שמחכה לי בסבלנות על המדף, יקודם ברשימת הממתינים.
לסיכומו של דבר, מומלץ לכל מי שמתעניין בתקופת העבדות, למי שמחפש ספר מעורר מחשבה וגם למי שמחפש סתם ספר עם עלילה מעניינת.
ביקורות באתר לספרים של ג'יימס מקברייד
אשמח אם תגיבו
Article viewed 240 times