ראשית חכמה: קריאה בספר בראשית - ליאון קאס (ספר עיון)

הספר "ראשית חכמה" מציע גישה ייחודית לפירוש המקרא. במקום הגישות המקובלות לעיסוק בכתבי הקודש - אשר מצד אחד כוללות גישה דתית קיצונית הרואה בטקסט דבר קדוש שכל דבריו אמת ואילו מהעבר השני כוללת קריאה אתאיסטית קיצונית הרואה בדת "רעל" כפי שהוצגה, למשל, בספר "אלוהים אינו גדול", אותו ביקרתי לא מזמן באתר זה - עוסק הספר בקריאה פילוסופית של ספר בראשית. “קריאה פילוסופית", מסביר לנו קאס, פירושה, “קריאה רודפת חכמה, בהתאם לפירוש המילולי של המונח היווני העתיק פילוסופיה, אהבת התבונה ורדיפתה". בהקדמתו לספר מספר קאס כי חשב בתחילה כי לא יהיה זה ראוי שיציע להעביר קורס בתנ"ך באוניברסיטה, שכן זהו תפקידם של חוקרי מקרא ושומרי מסורת ידענים. אך גישה זו יצרה עבורו בעיה מסוימת:

"חוקרי המקרא, כפי שלמדתי עד מהרה, טרודים בקביעת מקורותיו של הטקסט או בהשוואתו למסורות אחרות, ורק לעיתים רחוקות קוראים או מלמדים את התנ"ך ברוח שוחרת חכמה. לעומתם, מפרשיו המסורתיים של הטקסט מפרשים אותו לא אחת באופן צר מדיי, וקשיים טקסטואליים הם פותרים בדרך האדוקה ביותר... כעבור זמן השתכנעתי שלא אגרום כל נזק לתלמידיי אם אגבש קורס על ספר בראשית... (בו) הטקסט יקרא כטקסט פילוסופי, והקריאה תעסוק במשמעות והבנה מתוך שאיפה אלי חכמה".

לדעתו של קאס האמיתות החשובות הטמונות בטקסט התנ"כי אינן היסטוריות אלא אנתרופולוגיות, תיאולוגיות ומוסריות. הוא רואה בבראשית ספר העוסק בפרדיגמות ובהתחלות חדשות. את ההתייחסות לסיפורים הראשונים המופיעים בספר בראשית כאל סיפורים פרדיגמטיים ניתן לאתר למשל, בסיפור אדם וחווה המגלה לנו מתחים מהותיים ובלתי ניתנים לעקירה במערכת היחסים בין איש לאישה, בסיפורם של קין והבל החושף את היריבות היסודית המלווה באורח טבעי את היחסים בני אחים וכך הלאה.

החיבור "ראשית חכמה" הוא ניתוח מדוקדק של סיפורי המקרא שנראה כי אין דרך אחרת לנתחו מאשר לעבור פסוק פסוק ולנסות להבין את משמעותו. הטקסט, שחלקים נרחבים ממנו כתוב באופן לקוני ובדחיסות מדהימה (למשל, סיפור העיר בבל והמגדל שבתוכה מופיע בתשעת הפסוקים הראשונים של בראשית יא') הוא טקסט בעייתי מאין כמוהו אשר דורש פרשנות וניתוח מעמיקים ולא פשוטים כלל. כבר מהפסוק הראשון ("בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ",) מעלה קאס את השאלות המתבקשות:

"בראשית של מה? (של הזמן? של הכל? של הבריאה האלוהית?) מה פירוש 'בריאה'? ומיהי, או מהי, אותה יישות בוראת, אלוהים?”.

המחבר מתעמת לא פעם עם סתירות ובעיות המופיעות בטקסט. לעיתים באופן יצירתי ומקורי במיוחד. כך למשל בנושא הסתירות המופיעות כבר מראשיתו: מדוע ישנן שני סיפורי בריאה בבראשית? מדוע וכיצד ברא אלוהים ביום הראשון את השמים ואת הארץ והבדיל בין אור לחושך, יום ולילה ואילו רק ביום הרביעי ברא את מאורות השמים או לחלופין, ברא ביום השלישי את הצמחיה?. (אחד ההסברים המעניינים שקאס נותן הוא שמכיוון שעמים קדומים סגדו לטבע ולשמש הטקסט "ממעיט מכבודם" ובכך מבהיר לנו שגרמי השמים לא אלוהיים, לא נצחיים ולא אלים חיים, אלא נבראו ע"י משהו אחר אשר עדיף עליהם מבחינה אונטולוגית). דוגמא לשאלה מעניינת נוספת היא מדוע מבטיח אלוהים לאברהם לעשות אותו ל"גוי גדול ועצום", להפכו למייסדה של אומה גדולה, ואז מבקש ממנו להקריב את בנו יחידו יצחק בסיפור "עקידת יצחק"?

אחד הדברים היפים בספר הוא יחסו של קאס לתלמידיו אשר הכיר בקורסים שהעביר על ספר בראשית. אני לא חושב שאי פעם נתקלתי בספר בו מודה המחבר כל כך הרבה לתלמידו ואף טורח להביא ציטוטים והערות אינספור מדבריהם. החיבור הוא מופת למורה שמצהיר על למידה עם ומתלמידיו.

"ראשית חכמה" הוא ספר עב כרס (702 עמודים) ודחוס ביותר בשל כמות הסיפורים , הרעיונות והתובנות הגלומים בהם. הספר מרתק ומאתגר אם כי לעיתים ישנה תחושה שהמחבר מפרט יותר מדי וחוזר על עצמו. לי אישית לקח זמן להתחבר ולכן קראתי אותו בהתחלה לאט ובהפסקות רבות. עם זאת, מדובר בחיבור מאוד מעשיר וברגע כשהמחבר הגיע לניתוח סיפורי האבות גם נהניתי מכל רגע של קריאתו. כך שאני משער שהייתי בשמחה קורא ספרי המשך של קאס על ספרים נוספים בתורה אילו היה כותב אותם.

תודה לדרור

הספר באתר ההוצאה

ביקורות באתר לספרים של ליאון קאס

אשמח אם תגיבו