התרסקות - ניק הורנבי (בפר)
התרסקות - ניק הורנבי (ספר). במשפחתו של סאם, בן לאם חד-הורית צעירה,הבחירות הנכונות אף פעם לא באו בקלות. הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו כשההצלחה עומדת בפתח, הוא שמישהו כבר יעשה טעות ואז יבזבז את שארית חייו בניסיון לתקן אותה. ברגע מסוים סאם מרגיש כי העתיד שלו בכל זאת עשוי להראות לא רע, אולי אפילו מבטיח. חלומו ללמוד בקולג' נראה קרוב מתמיד. הוא מגיע למומחיות גבוהה בגלישה על הסקייטבורד – והוא גם פוגש את אלישיה. אבל, בדיוק כשדברים מתחברים סוף-סוף כמו שצריך, סאם מגלה כי יש באפשרותו לדעת כיצד הוא עומד להראות. המבט הראשון גורם לו לרצות לברוח, במבט שני הוא מוצא כי יש דברים שבשבילם שווה להישאר.
הוצאת מודן
מאנגלית: גיא הרלינג
249 עמ'
שנת הוצאה 2008
ככה, כדאי שתתרשמו לא רק ממילותי אני מעתיקה את הכתוב על גב הספר:
במשפחתו של סאם, בן לאם חד-הורית צעירה,הבחירות הנכונות אף פעם לא באו בקלות. הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו כשההצלחה עומדת בפתח, הוא שמישהו כבר יעשה טעות ואז יבזבז את שארית חייו בניסיון לתקן אותה.
ברגע מסוים סאם מרגיש כי העתיד שלו בכל זאת עשוי להראות לא רע, אולי אפילו מבטיח. חלומו ללמוד בקולג' נראה קרוב מתמיד. הוא מגיע למומחיות גבוהה בגלישה על הסקייטבורד – והוא גם פוגש את אלישיה. אבל, בדיוק כשדברים מתחברים סוף-סוף כמו שצריך, סאם מגלה כי יש באפשרותו לדעת כיצד הוא עומד להראות. המבט הראשון גורם לו לרצות לברוח, במבט שני הוא מוצא כי יש דברים שבשבילם שווה להישאר.
מצויד במנות גדושות של הומור וכנות, התרסקות מביט מגובה העיניים בתפר של ילדות לבגרות, ומצליח להמס עם חיוך גם את רגעי הקושי והפחדים העמוקים ביותר.
ניק הורנבי, חובב כדורגל מושבע וסופר מוערך שחי בצפון לונדון, חתום על רבי המכר "ארוכה הדרך למטה", "על הילד" ו-"קדחת המגרש".
כשכתוב על גב ספר "מצויד במנות גדושות של הומור וכנות"....בעיניים עצומות אני קוראת אותו!
איך קוראים ספר בעיניים עצומות? תשאלו התשובה היא "כשאוכלים הרבה גזר" הראיה כל כך טובה שאפשר לקרוא ספר גם בעיניים עצומות. במקרה הזה הגזר לא היה לבד, היה איתו גם המקל.
מאליו יובן שאני לא התלהבתי מקריאת הספר.. הוכחה משמעותית שסקירה זו נכתבת כשעדיין מצפים לי 42 עמודים כדי לסיימו. אני בדרך כלל נוהגת לסיים ספר לפני שאני מביעה עליו את דעתי. אלא שהפעם – אם לא תהיה לי הפתעת המחץ באותם עמודים – נראה לי שקלטתי את הרעיונות שהספר מביע ואת טיב הכתיבה.
האמת שלא צחקתי כשקראתי את הספר, אולי פה ושם חייכתי. אולי.
באופן כללי הספר מכביר מלים לדעתי. סאם מספר את סיפורו בגוף ראשון ומתאר דברים שונים מאלה המבליחים במוחו. לדוגמה:
"... לאלישיה ולי היו ויכוחים על אמא שלה. אלישיה אומרת שהיא באמת בסדר, אבל שלפעמים היא מדברת בלי לחשוב. אני לא יודע אם זה כל כך הגיוני. זאת אומרת, הרבה אנשים מדברים בלי לחשוב, זה ברור לי. אבל אם הם אנשים נחמדים או לא – זה באמת תלוי במה שיוצא להם מהפה, לא? כי אתם יודעים, אם אתם אומרים משהו גזעני למישהו בלי לחשוב, זה בטוח אומר שאתם גזענים, נכון? כי זה אומר שאתם צריכים לחשוב כל הזמן כדי למנוע מעצמכם להגיד דברים גזענים. במילים אחרות, הגזענות נמצאת שם כל הזמן, ואתם צריכים את המוח שלכם כדי לעצור אותה..." (עמ' 199)
למה בחרתי להביא דווקא קטע זה כדוגמה לסגנון הספר? אין לי הסבר טוב. כדי שתתרשמו ישירות ולא רק דרכי.
יש בספר גימיק מסוים – מפעם לפעם סאם מוזנק לעתיד וכך הוא יודע מה עומד להתרחש בהווה שלו. האם זה עוזר לו להתכונן לקראת הבאות? תחליטו כשתקראו.
בגדול – הנושא של הספר הוא ממש חשוב: הורות בגיל הנעורים. אך האם הספר מדבר אל הקורא?
למרות הטכניקה – סיפור בגוף ראשון, שנחשבת כצורת סיפר מקרבת ומשכנעת, לדעתי הטכניקה הזו לא מועילה לספר ורעיונותיו.
תודה לשלומית
שלומית כתבה את בעלי וקיסרים אחרים
שלומית כתבה עם בעלה ישראל את בין מטאטא לשוקת , זום ולום
עוד ביקורות באתר על הספרים של ניק הורנבי
אשמח אם תגיבו
Article viewed 844 times


