הקתדרלה ליד הים - אילדפונסו פלקונס (רומן היסטורי)

הוצאת כנרת זמורה ביתן,  
מספרדית: רינת שניידובר, 
  2008  
  653 עמודים - כולל דבר המחבר

" השנה היא 1320, שנת פריחה ושגשוג לברצלונה, עיר הרוזנים העשירה. בזמן שבמרכז העיר נבנית קתדרלה הממומנת על ידי האצולה והכמורה, מחליטים תושביו העניים של רובע הדייגים לאחד מאמצים ומשאבים להקמת הכנסייה הגדולה והמפוארת ביותר שנבנתה אי פעם לכבוד מריה הבתולה: כנסיית "סנטה מריה דה לה מאר".

סיפור הקמתה של הכנסייה מקביל לטלטלות חייו של ארנאו, צמית שנמלט מן האכזריות של אדונו הפיאודלי ומוצא מחסה בברצלונה, שם הוא הופך לתושב ולאדם חופשי. בצעירותו עובד ארנאו בסבּלוּת, ובין השאר נושא אבנים לאתר הבנייה של הכנסייה, שהופכת לאבן דרך עבורו כל חייו. בבגרותו זוכה ארנאו למעמד של בן אצולה, אך חייו מלאי תהפוכות, ולאור הצלחתו הוא קונה לעצמו אויבים רבים, בהם האינקוויזיציה... " (מהכתוב על גבי כריכת הספר)

במעומעם, אני זוכרת שהספר יצא ממש לא מזמן (אחר כך, כשסיימתי לקרוא אותו הצצתי בעמודים הראשונים כדי לוודא את השנה). אחר כך, נדמה היה לי שקראתי המלצות גורפות על הספר, ומכיוון שמדובר ברומן היסטורי לא היה לי ספק, גם אם ההמלצות היו קצת פחות אוהדות, שהספר יגיע לשולחני מתישהו. אז שנתיים לאחר שיצא לאור, נחת (והמילה נחיתה אינה רכה כלל לספר עב כרס שכזה) הספר על שולחני - וחבל שכך.

אני לא יודעת איפה בדיוק מתמקדת האכזבה שלי מן הספר הזה. אולי העובדה שכל ספר שמתיימר להעניק לקוראיו ערך מוסף מקבל אצלי מקום אוטומטי על המדף צריכה לעבור רביזיה. אבל ספר עב כרס, עם כריכה שאלי דיברה, והנושא . . . אני חושבת שהיה זה בלתי נמנע שנפגש, ובלתי נמנע שאתאכזב.

אפשר להתחיל מהדברים הטובים שיש בספר, מחבר הספר לקח תקופה היסטורית אחת, התמקד בעיר אחת, ואז בזום אין מדויק, עוקב אחרי חייו של ילד אחד מרגע התעברות אימו ועד לאחרית ימיו. הילד הזה חי במקביל לבניתה של קתדרלת סנטה מריאה דה לה מאר, הקתדרלה של העם הפשוט. אני משערת, גם לאור אחרית הדבר של המחבר, שהמידע המפורט בספר מתבסס על מחקרים ואמרים שנכתבו ועוסקים בהקמת הכנסיה ובחיי האומה הספרדית בתחילת המאה ה 14. האינקוויזציה, שאז טרם בחרה להתמקד ביהודים כמושא החקירה העיקרי שלה, שולחת זרועות תמנון לכל בעל רכוש אשר ניתן להאשימו בכפירה, כשהיא נאבקת במלך המרושש לאור חיבתו העזה לכיבושים ומלחמות, על השליטה ברכוש העם.

הצרה עם הספר הזה, למרות כל המעלות הרבות שיש בו, היא שהכתיבה שלו פשטנית ומזעזעת מדי. פשטנית, על שום השפה עצמה בה מתנהלים הדיאלוגים ובעזרתה נמסר לנו המידע ההיסטורי החיוני להבנת התהליכים השונים שעוברים על החברה בברצלונה של אותה תקופה. הזעזוע מגיע מן התיאורים החוזרים ונשנים העוסקים בזילות חיי הנשים באותה תקופה. אני מניחה שכל מי שלמד היסטוריה בבית הספר נגע בצורה כזו או אחרת בחוקים הדרקוניים שהשליטו בעלי האחוזות לאורך ההיסטוריה על צמיתיהם. הבחירה לגעת באספקטים הללו בצורה גסה יכולה הייתה להטמע בעלילת הספר, לו הייתה משמשת ככלי להדגשת המקום המצומצם אליו נדחקו שנים לאורך ההיסטוריה.

אך גם לאחר פתיחה מזעזעת המתארת אונס של כלה ערב נישואיה בידי בעל האחוזה של בעלה שעובר שם במקרה בעת מסע ציד, בוחר מחבר הספר להשתמש באלמנט האלימות המינית לאורך הסיפור כולו. נדמה שהנושא הזה זורם בצורה תת קרקעית תחת חייו של גיבור הספר, ומשמש בסופו של דבר להנעת חלקי מפתח בעלילה. אני חוששת שהבחירה להעמיד את האספקט הזה בצורה מרכזית בספר, חטאה לסיפור גם בגלל הדרך בה הוא תואר על ידי המחבר.

לכן, לצד תיאורים היסטוריים חשובים, תיאורי נוף ותקופה מעניינים, בגלל זילות השפה ומורכבות העלילה והדמויות, הייתי ממליצה לחובבי הרומן ההיסטורי לוותר  על הספר הזה ולהפנות את מרצם (בכל זואת, 615 עמ') לספרים רבים (טובים יותר או פחות) העוסקים בתקופות ההיסטוריה השונות, ועושים זואת בחן - בלי קשר למידת עומקם.

 תודה לאביבה

ביקורות באתר לספרים של אילדפונסו פלקונס

הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו