להתחתן - אליזבת גילברט (ספר)
להתחתן - אליזבת גילברט (ספר). בסוף ספרה הקודם, רב־המכר לאכול, להתפלל, לאהוב, מצאה אליזבת גילברט את אהבת חייה — פֵליפּה, יבואן אבני חן ברזילאי בעל אזרחות אוסטרלית שפגשה באי באלי. השניים התיישבו בארצות הברית ונשבעו אמונים זה לזה, אך כניצולי גירושים כואבים גם נדרו לעולם לא להינשא שוב. ואז, ביום בהיר אחד, מחלקת ההגירה האמריקאית מגרשת את פליפה ומציבה בפני הזוג אולטימטום — להתחתן או שפליפה לא יורשה לשוב עוד למדינה
מחברת הספר "לאכול, להתפלל, לאהוב"
הוצאת כנרת זמורה ביתן ,
2010
302 עמודים
תרגום - קטיה בנוביץ'
אליזבט גילברט רוכבת על גלי ההצלחה של ספרה הקודם. אמנם, היא עדיין לא יודעת אם מה שכתבה יעניין ויהיה רב-מכר, כמו הספר הקודם, אבל! מי שאהב את ספרה הקודם בטח יאהב גם את זה אם יתן לו סיכוי אחרי שברור שהכתיבה היא קצת אישית, קצת סיכומי מידע שנשענים על סטטיסטיקות ומחקרים שונים והכל תחת הנושא - נישואים.
אהובה, פליפה שאותו הכירה באי באלי, והיא מחליטים לחיות יחד בארצות הברית אך מחלקת ההגירה לא מאפשרת לפליפה להיכנס לתחומי ארצות הברית. פליפה מגורש לאחר חקירה של מספר שעות בחדר החקירות של מחלקת ההגירה נודד לו לאוסטרליה לשהות אצל חברים, כשאליזבט מבררת מהי הדרך הטובה והמהירה להשיג עבורו ויזה, הפקיד אומר להם "אתם צריכים להתחתן".
את אליזבט הרעיון הזה מפחיד. היא קצת מבוהלת מרעיון התחייבות לנישואין לאחר הגירושים הכושלים שלה ולכן היא מבקשת מאחותה שתשיג עבורה את כל הספרים שעוסקים בנישואין ראשית על מנת ש"הלימודים האלה ישככו במידת מה את הסלידה שלי מנישואים. ניסיון העבר לימד אותי שככל שאני לומדת יותר על משהו הוא מפחיד אותי פחות". [עמוד 38 ] וכך, בין הפרקים, אנו מתוודעים לתוצאות המחקר האישי שלה שמשתלב עם תובנותיה האישיות. והכל: על נישואין, מימי הביניים ועד ימינו, בתקופת התנ"ך אצל היהודים/הנוצרים והמוסלמים, אפילו פרטים מעניינים על נישואים בתקופת העבדות. ידוע שעבדים לא הורשו להינשא זה לזה.
מאחר ולדעת אדוניהם לא הייתה להם אפשרות בחירה אז גם הבחירה בנישואים לא הייתה רלוונטית, אבל… לקראת סופו של הספר גילתה אליזבט שעבדים מצאו דרך לעקוף את החוק הזה כשהם יחד קפצו מעל מטאטא וכך הם הבטיחו ונדרו להיות נשואים זה לזה.
כאשר הם שהו בוויטנאם והתארחו אצל משפחה מקומית חקרה אליזבט גילברט את הנשים על חייהם על חיי הנישואין, לא בהצלחה מרובה. מסתבר ששם נשים מקבלות את הדין והן נשארות לטפל ב בית כשהגברים שוהים בחוץ בעבודה ולמעשה הם נותנות תמיכה אחת לרעותה במשפחה ובקהילה. בהמשך הם נדדו קצת ללאוס, קצת בתאילנד ואפילו הגיעו לבאלי המקום שבו הכירו. עצם השהיה במקומות האלו בציפיה לויזה היא בעצם המצע לכמה פרקים בספר.
הצצה כזו לחיי המקומיים מעניינת מאד. אליזבט כותבת בצורה מיוחדת, מכניסה אותנו לנבכי ליבה ויחד איתה אנו בתוך הסיפור. פיסות מהמחקר משולבות לאורך כל ה כתיבה. לעתים יש חלק שעוסק בה ובפליפה: בקשיים שלהם יחד ואיך הם יחד פותרים אותם ולעתים יש חלק שעוסק כולו במחקר כזה או אחר על חיי נישואים. לעתיםהנתונים סטטיסטיים ולעתים היא פשוט מסכמת את ההיסטוריה. היא נוגעת גם בסוגיית הנישואים החד מיניים, ולרוב מצטטת פתגמים וציטוטים שמתאימים לחיים האישיים שלה או לסיכומים המובאים.
אני אהבתי. כל ספר שעוסק בחקר נבכי הנשמה והנפש, כשהוא כתוב בצורה טובה מעניין אותי. הספר של אליזבט גילברט בהחלט עונה לדרישה הזו. הספר יכל בקלות להפוך לספר יבש עם נתונים סטטיסטים משעממים, אך אליזבט נותנת את ה'טאץ' האישי שלה שבהחלט סוחף לקריאה.
אליזבט נוגעת בהרבה סוגיות כמו : לבטים, שאלת הבאת ילדים לעולם, אושר, נישואים וציפיות, נישואים ונשים, אוטונומיה, טקסים, היסטוריה ועוד.
סוף טוב – אליזבט ופליפה משיגים לאחר תקופה ממושכת את האישור להינשא ולחיות יחד באמריקה. אך הם למעשה כבר נשואים. הם נדרו זה לזו את נדריהם הפרטיים בתחילת דרכם, תוך כדי החלפת טבעות ולאחר מכן תוך כדי 'משחק' עם האחיינית שדרשה שהם יהיו נשואים.
ציטוטים שסימתני לאורך הקריאה:
"הבעיה עם התאהבות, כמובן, היא שמדובר במצג שווא, באשליה אופטית – למעשה זה תכסיס של המערכת האנדוקרינית. התאהבות איננה בדיוק אהבה, אלא דומה יותר לבן דוד רחוק מסומם של האהבה".
"אהבה אמתית שפויה, בוגרת מהסוג שמשלם משכנתה שנה אחר שנה ואוסף את הילדים מבית הספר – אינה מבוססת על התאהבות, אלא על חיבה וכבוד".
"פתגם פולני עתיק מזהיר : 'לפני שתצא למלחמה, שא תפילה אחת. לפני שתצא לים, שא שתי תפילות. לפני שתתחתן, שא שלוש'".
"הרגשתי יותר מאי פעם ואולי אפילו לראשונה בחיי – געגועים הביתה. כלומר געגועים לבית. השתוקקתי כמו משוגעת לבית, לכתובת, למקום קטן ופרטי משלי. ייחלתי לפרוק את הספרים שלי מהאחסון ולסדר אותם על מדפים לפי האלפבית".
ולסיום הסקירה מילות השיר "החיים בוורוד" שיר שמוזכר בספר מספר פעמים וראיתי שיש לו גם תרגום לעברית: "החיים בוורוד" של אדית פיאף.
החיים בורוד
מילים: החיים בורוד
לחן: החיים בורוד
גרסה עברית: אהוד מנור
אלבום: במקור שרה:אידית פיאף
אל מול עיניו אשפיל עיני
מול חיוכו נפשי נרעדת
הגבר לו אני נועדת -
הגבר של חיי
כשליבה בזרועותי
נצמדת אל שפתי
חיי ורודים לנצח.
היא תלחש מילים חמות
מילים מנחמות
שמרפאות כל פצע.
הוא אל תוך ליבי חודר
ואושר כה זוהר
אני עוד לא ידעתי
היא בשבילי
ואני בשבילו
ובקולה
נשבעה בחייה
כשאלי הוא מתקרב
ראשי עלי סובב
מכה הלב
לילות של אהבה בלי סוף
האושר שאחרי הפחד
כל כך נעים וטוב ביחד
שבא את החיים לקטוף
היא בשבילי
ואני בשבילו
ובקולה
נשבעה בחייה
כשאלי הוא מתקרב
ראשי עלי סובב
מכה הלב
ביקורות באתר לספרים של אליזבת גילברט
Article viewed 1088 times


