ההצהרה - ג`מה מלי (מדע בדיוני)

2010

הוצאת כנרת

287 עמוד

אתמול או שלשום ראיתי בפייסבוק שהפנו לכתבה ושם שאלו "האם היית גונב תרופה שיכולה להציל את חייך?" והשאלת משנה היא  - אם אתה גונב אותה ואתה ניצל, מישהו אחר מת בגלל זה.

דבר שני – מזמן מזמן קראתי ספר שאני חושבת שהוא נקרא "מכונת אמת". בזמן עתידי, יש מכונה שמיד מגלה אם אתה משקר. ואז כל אדם, כל פוליטיקאי, כל איש ציבור נבדק בה. שקר פשוט בלתי אפשרי. חשבו לחיות המצב כזה. איזה חיים יהיו אלו?

ועכשיו לספר  

אני חושבת שהספר מקוטלג כספרות נוער. אבל אני אהבתי את הספר. אפילו מאד. לגמתי אותו בלגימה אחת ארוכה.

הספר מתחיל כך:

"קוראים לי אנה.

קוראים לי אנה ואני לא אמורה להיות כאן.

אני לא אמורה להיות קיימת. אבל אני כן קיימת.

זאת לא אשמתי שאני כאן. לא ביקשתי להיוולד.

אבל זה לא עוזר בכלל.

לפחות תפסו אותי מוקדם... "

השנה היא שנת 2125. האנשים הם בני אלמוות. כאשר חיפשו תרופות למחלות למיניהם, מצאו תרופה שהתברר שהיא הופכת את האנשים חסינים בפני המוות. האיברים הפנימיים מתחדשים כל הזמן. האנשים לא מזדקנים. 2 גלולות ליום מתרופת "אריכות החיים" וכולם חיים לנצח. כמובן שבהתחלה התרופה הייתה לא חוקית, קנו אותה רק בשוק השחור. לאט לאט היא הפכה לחוקית. אז מה הבעיה העיקרית? כמובן שהעולם יכול להתפוצץ מרוב אנשים. אז הגבילו רק ילד אחד לכל זוג. ובכל זאת – זה לא פתר את המצוקה. לא רק של מקום כי אם אנרגיה, אוכל ועוד. בעצם כל המשאבים.

ולכן יש את ההצהרה אדם מצהיר שהוא לא יביא ילדים לעולם, ורק אז הוא יכול לקחת את התרופה. ילד חדש יגיע לעולם, רק "חיים תמורת חיים".

העולם כולו ללא צעירים, ללא ילדים. ובכל זאת כאשר נולדים ילדים הם בעצם "נטל". הם נטל על העולם, הם צורכים משאבים. וילדים כאלה תופסים ושמים במוסד. אין להם שם משפחה. הם נטל. ושמם נטל אנה. נטל פיטר.  הם מחונכים לשמש כעבדים ושפחות למשקי בית. "אנחנו לא רוצים שום דבר. אין לנו זכות לרצונות. אנחנו כאן כדי לשרת" (עמוד 85)

 כך הם "מרוויחים" את החיים שלהם. הם כמובן לא מקבלים חיי נצח. הם עוברים שטיפת מח וכל מטרתם בחיים זה להיות "נכס בעל ערך". ("הנכס בעל ערך אנה. אני אוהבת את זה יותר מאשר את הנטל אנה" (עמוד 12)) הם שונאים את ההורים שלהם, הם מתביישים בזה שנולדו בכלל. בגיל 15 הם מוצבים להיות משרתים. רוב האנשים שונאים את ילדי הנטל, כי הם בעצם גוזלים מהם מה שמגיע להם.

זה הרקע.

אבל כמובן שלא הכל טוב ויפה בעולם הזה.

אנה בת ה־15 היא ילדה אסורה. היא נולדה בשנת 2125, והיא לא הייתה אמורה להיוולד.

אנה סגורה במוסד, מוסד מיוחד לילדים אסורים, וכל שאיפתה היא לשרוד, להיות צייתנית ומועילה. היא בעצם צריכה ורוצה לכפר על החטא של הוריה. "חיה הם עוול, כל מה שביכולה לעשות הוא לעבוד קשה ולשאוף שלבסוף תהיה בעלת ערך ותזכה למחילה על החטא שבעצם קיומה" (עמוד 61) ,

מוסד זה מתנהל ביד קשה מאד. שעורים של שטיפת מח, עבודה קשה, על סף הרעב, בלי חימום, בלי אהבה או חיבה.בלי פרטיות.  מכות, עונשים, בידוד.

בדרך כלל הילדים מגיעים לשם בגיל צעיר מאד. אבל פתאום מופיע ילד בגיל ההתבגרות.

 נער חדש ומסתורי. הוא יודע על אנה הרבה יותר משהיא יודעת על עצמה, והוא נחוש בדעתו להוציא אותה משם ולהשיב לה את חייה. אבל אנה לא רוצה. ...

ומכאן הסיפור מתגלגל.

מספר ציטוטים:

"אני חושבת שלפעמים פרחים חשובים לא פחות ממזון. אני חושבת שתלוי למה רעבים" (עמוד 14)

"שנים של בכי היו תלויות באוויר כמו רוחות רפאים שטרם השלימו את מלאכתן" (עמוד 19)

"עכשיו כשאני יודעת שאחיה לנצח, התחלתי לפחד מהמוות" (עמוד 110)

"מה הטיםעבחיי נצח אם את לא אוהבת איש ואיש לא אוהב אותך" (עמוד 193)

ג'מה מלי היא עיתונאית וסופרת. ההצהרה, ספר הביכורים שלה לנוער, התקבל בהתלהבות בעולם כולו וזכה בפרס הספר העתידני הטוב ביותר לשנת 2009. ג'מה גרה בלונדון עם משפחתה.

מאד התלהבתי מהספר.

ממליצה בחום

אשמח אם תגיבו