אני, הנרי השמיני - מרגרט ג'ורג' (רומן היסטורי)

יש 2 מלכים ששבו תמיד את דימיוני. דוד המלך והנרי השמיני. שניהם היו כריזומים, שובבים , לא שיגרתיים ולא הלכו ב"דרך המלך". על דוד המלך קראתי רבות "אלוהים יודע" של ג'וזף הלר, "דוח המלך דוד" של שטפן היים. ראיתי את ההצגה "כתר בראש" של יעקב שבתאי , כאשר יוסי בנאי משחק את דמותו של דוד (תפקידו האחרון).

על הנרי השמיני קראתי גם הרבה. פיליפה  גרגורי פרסמה ספרים על נשותיו (בהוצאת אופוס). אך אלו היו ספרים מ"נקודת מבט" של הנשים. קתרין מאורגון, השוטה מחצר המלוכה, ירושת בולין (בסקירה על ספר הזה כתבתי "זהו. באופן סופי , אצלי הנרי השמיני מת." טעיתי  J  ) , בת בולין האחרת

כאן, אנחנו מסתכלים על המלך מזווית אחרת לחלוטין. (טוב, אני יודעת שזאת לא אוטוביוגרפיה שהוא כתב J )

הרעיון לכתוב אוטוביוגרפיה מומצאת על חייו של המלך הנרי השמיני נולד אצל  מרגרט ג'ורג' זמן קצר לאחר נישואיה, בתחילת שנות השבעים. היא הייתה משוכנעת שהמלך בעל ששת הנשים נודע לשמצה בראי הימים כאיש דמים ומדון, והייתה נחושה להגן על שמו הטוב. הכשרתה בתחום המדעים אפשרה לה לערוך מחקר מעמיק שארך 14 שנה (!) וכלל עיון בכ-300 ספרים היסטוריים, שלושה ביקורים באנגליה וחמש גרסאות שבסופם נולד הרומן "אני, הנרי השמיני".

מיד עם צאתו בשנת 1986 עורר הספר עניין רב, מסיבות שונות: ראשית, היה זה הרומן הראשון שהציג את הנרי השמיני באור חיובי; שנית, הרומן הקיף את כל חייו של המלך, מלידתו ועד מותו, ועשה זאת בדרך מקורית ומלאת חיים; ושלישית, הסיפור התבסס על עובדות היסטוריות רבות, ששולבו במלאכת מחשבת לכדי רומן אפי סוחף וקריא מאוד. גם היום, למעלה מ-20 שנה לאחר צאתו, הוא ממשיך לצבור עוד ועוד קוראים נלהבים, ושמו עובר מפה לאוזן.

ובכן מה יש במלך אנגליה הנרי השמיני שממשיך להלהיט את דמיונה של האנושות גם מאות שנים אחרי מותו?

הנרי השמיני, שמלך באנגליה במאה ה-16, היה אחד המלכים הגדולים שידעה ההיסטוריה, גבר יצרי, סוער ורב סתירות. הוא נשא שש נשים, ערף את ראשיהן של שתיים, התאלמן מאחת, ביטל שני הסכמי נישואים וסיים את חייו בדעה טרופה. הוא הוביל באנגליה מהפכה ששינתה את פניה לעד, שרד מלחמות בשדה הקרב ובחצר המלוכה, הוציא להורג חברים ואויבים, הביא לעולם שתי מלכות, וחלם רק על דבר אחד – בן זכר שימשיך לשאת את הכתר בנאמנות.

באוטוביוגרפיה הבדיונית "אני, הנרי השמיני" מגוללת  מרגרט ג'ורג' את סיפור חייו המפותל של מלך אנגליה, ילד מרדן ופיקח שיועד לכמורה, ירש את כס המלוכה בגיל 18, והיה למייסד הכנסייה האנגליקנית. היומן החשאי שחיבר לכאורה הנרי השמיני בערוב ימיו, נפרש בליווי הערותיו השנונות של ויל סומרס, ליצן החצר המלכותי, שמכיר את המלך טוב מכולם. מבין הרשימות קמה לחיים דמות טרגית של אדם מסוכסך, שכוחות טומאה וקדושה התגוששו בו עד יומו האחרון, בעוד מבטו המפוכח של ליצן החצר המקסים מעמיד בספק את אבחנותיו של אדונו.

אחד הדברים שבלטו לי כאשר פתחתי את הספר זה "הוצא להורג". בכריכה ( הפנימית) של הספר יש את שושלת של המלכים והשושלות השונות. מה שבולט שם שהרבה מאד מהאנשים סיימו את חייהם ב "הוצא להורג".

הספר כאמור הינו יומנו של הנרי השמיני שכותב אותו בסוף ימיו. את היומנים שולח ויליאם סומרס (ויל), ליצן החצר, לבתו הממזרה של הנרי. לבתה של מרי בולין. לקתרין קארי נוליס. כאשר הוא שולח את היומן, מידי פעם הוא מעיר את הערותיו. ויל, הוא בין היחידים שנותר בחיים לאורך כל חייו של המלך. (דבר נדיר).

הנרי השמיני היה בן שני. הוא יועד לכמורה. למד לטינית, שירה, נגינה. אחיו ארתור היה אמור לשאת את קתרין מאורגון , נסיכת ספרד ולשלוט. אך ארתור מת בדמי ימיו. והנרי תפס את מקומו. ( כסאו ומיטתו)  הוא מתואר גבוה, בלונדי, חטוב, חתיך.

לא אחזור כאן על ההיסטוריה. אציין רק דברים המיוחדים שבספר.

למשל -  הנרי השמיני היה בטוח  שנישואיו עם קתרין מאורגון הם מקוללים, דבר עבירה , גילוי עריות. אם בהיסטוריה כולם יודעים שהוא רצה להתפטר מהמלכה בגלל אן בולין, הרי כאן הוא כותב שהוא משוכנע שהם חיים בחטא. וההוכחה היא 8 פעמים נכנסה קתרין מאורגון להריון. רק ילדה אחת שרדה. (מרי, בלאדי מרי) השאר מתו בשעת לידתם, או סמוך לה)

הוא היה גם משוכנע שאן בולין היא מכשפה. כל הזמן דיבר על האצבע השישית (אות מובהק למכשפות) שאן בולין הצליחה להסתיר על ידי שרוולים מתוחכמים.

הנרי השמיני אף בטוח שהוא איש טוב ורחמן. " שיקראו לי רכרוכי, חשבתי לעצמי, נשי. כלום אשמתי היא שיש לי מצפון רגיש ורצון לגלות רחמים?"  (עמוד 821)

בין הנשים, התשוקות, הילדים הנרי כותב על הפוליטיקה של אז. מלחמות, בריתות,  האפיפיור, פרנסואה מלך צרפת, החשמן תומס וולזי, תומס קרומוול, תומס מור.

מהספר מצטייר מלך כריזמטי אך עצוב. אחד שלא ידע אושר. היה מאד שמן וחולה (הרגל). ובסוף, אף נטה להתקפי שיגעון.

בספר ישנם שירים שכתב הנרי השמיני. כלומר שירים שמייחסים לו. ואף איגרת אוטנטית של אשתו החמישית, קתרין האוורד, שכתבה למאהבה.

מספר קטעים שאהבתי.

זוכרים שהנרי השמיני היה שמן שמן שמן?

"משרתים נשאו יין מהול במים, ומנות האוכל התחילו להגיע: בשר צבי, סרטני נהרות, חסילונים, צדפות, בשר טלה, בשר חזיר, צלופחים, קרפיונים, ברבורים, עגורים, שלווים, יונים, חוגלות, אווזים, ברווזים, שפנים, חביצת פירות, בשר כבש, לחם וכדומה" (עמוד 45).

"ישנם קווי דמיון מחרידים בין חתונה ללוויה. שני האירועים גורמים להשהיה בחיים הרגילים עד שטקסים מסוימים מבוצעים. לשניהם נדרשים בגדים בצבע אחיד – אחד לבן והאחר שחור. את שניהם יש לבצע בפומבי, והנוכחים בהם מצפים להשתתפות רגשית. שניהם מותירים אחריהם דברים שהשתנו לעולם. לשניהם יש אמונות תפלות וחפצים מיוחדים להם: כיסויים של ארונות מתים והינומה של כלה, צלמי לוויה וטבעות נשואים. שניהם יקרים וחייבים להיות מפוארים, לאות של כבוד ראוי" (עמוד 619) ואני אוסיף – ומי כמוהו ידע זאת. הלוויות וחתונות היו לו בשפע.

אחרי מות אשתו הרביעית, ג'ין סימור, הנרי החליט להישאר בבדידותו. אך נשואים זה דבר פוליטי, ולכן מצאו לו אשה, נסיכה גרמניה. אשתו הרביעית הייתה אן מקלווה.

כאשר היא בדרך לאנגליה, המלך חוקר את ויל, ליצן החצר

"...אני מניח שהגבירה אן מבלה את זמנה עם כתבי הקודש" שאלתי כלאחר יד.

"לא, מעט מאד, על פי מה שראיתי".

"היא מעדיפה יצירות קלילות יותר? אולי יש לה נטייה לשירי אהבה?"

הוא משך בכתפיו. " לא שמעתי על כך. הגרמנים אינם מאמינים שנשים צריכות ללמוד או לקרוא הרבה. הם חושבים שזה מזיק לנשיותן".

הצדק עימם, חשבתי לעצמי, ראינו מה עשה הלימוד לקתרין ולמרי. עשה אותן קשוחות ודומות לגברים......

"אהה". ובכן הגבירה אן שימרה את עצמה בצורה שבה אלוהים ברא את האישה מלכתחילה – חסרת השכלה ויודעת רק איך להשביע את רצונם של הגברים. "היא בטח מוזיקאית מקסימה"

.....

 "מעולם לא שמעתי אותה מנגנת"

הנערה צנועה אפוא, ובצניעותה נמנעת לנגן בפני זרים. נפלא!.

....

"אני לא חושב שהיא אכן מנגנת...אחיה הדוכס חושב שנגנים הם חבורה פרועה , וישי להם השפעה רעה על מוסריותה של אישה".

........

"היא רוקדת, לא?"..

"לא הוד מעלתך......אחיה טוען שריקודים בעיניו בילוי זמן מלא חטא ומשחית.....

"מה היא כן עושה?" לא יכולתי שלא לשאול.

"תופרת. שמעתי שמלאכת התפירה שלה נהדרת" (עמודים 647-648)

וכמובן איך אפשר לסיים בלי תשובתה הנפלאה של כריסטינה נסיכת דנמרק, כאשר שאלו אותה אם היא מוכנה להינשא להנרי השמיני : " לרוע מזלי יש לי רק ראש אחד. לו היו לי שניים הייתי עומדת לשירותו של הוד מעלתו".

ולסיום – האם לקרוא? אני מאד נהניתי. זאת התקופה האהובה שלי. אפילו שהכרתי את ההיסטוריה. הספר זרם לי ומאד. 1000 עמוד נגמרו בשבוע ימים.

אני ממליצה.

מרגרט ג'ורג': הערות ביוגרפיות

ההיסטוריונית והסופרת מרגרט ג'ורג' נולדה ב-1943 בנאשוויל, טנסי. בילדותה נדדה עם משפחתה ברחבי העולם, בעקבות עבודתו של אביה כדיפלומט אמריקאי. כשהיתה בת שש, לאחר שנתיים של שהות בטיוואן, עברה המשפחה להתגורר בתל אביב (מיד לאחר מלחמת העצמאות), ובהמשך נדדה לבון ולברלין (בימי המלחמה הקרה). בסוף שנות החמישים חזרו מרגרט ומשפחתה להתגורר בוושינגטון הבירה.

כשהיתה בת 13 שלחה ג'ורג' מכתב למגזין "טיים", שיצא כנגד מבקריו של אליל הנוער באותן השנים, אלביס פרסלי. זה היה הדבר הראשון מפרי עטה שהתפרסם בציבור, אולם היא החלה לכתוב עוד כשגדלה בתל אביב. ג'ורג', קוראת מושבעת, כתבה סיפורים לשם שעשוע, כשספרי הקריאה שברשותה אזלו. אלא שבמקום לספר על המתרחש סביבה, בארץ הצעירה והזרה שלשולי הים התיכון, היא בחרה למקד את עלילות סיפוריה המוקדמים במרחבי המערב הפרוע. לעידוד מקצועי ראשון זכתה בגיל 10, לאחר שעורך בהוצאת ספרים אמריקאית ותיקה (Grosset & Dunlap) החמיא לכשרון הכתיבה שלה אך המליץ לה לשפר את האיות.

במהלך שהותה בישראל, ג'ורג' התוודעה לתחביב נוסף שמלווה אותה עד היום: גידול צבי יבשה. אהבתה הגדולה לחיות ולכתיבה הובילה ללימודים אקדמיים באוניברסיטת טאפטס שבסמוך לבוסטון, מסצ'וסטס, שם השלימה תואר ראשון בספרות אנגלית ובביולוגיה. בהמשך השלימה תואר שני באקולוגיה מטעם אוניברסיטת סטנפורד, ועבדה ככתבת מדעית מטעם המכון הלאומי לחקר הסרטן שבמרילנד.

הצלחתו הגדולה של "אני, הנרי השמיני" הזניקה את הקריירה הספרותית של ג'ורג'. היא פירסמה רבי מכר נוספים, במתכונת דומה, על דמויות גדולות מהחיים: מרי מלכת סקוטלנד ("Mary Queen of Scotland and the Isle", 1992), קלאופטרה ("The Memoirs of Cleopatra", 1997), מריה מגדלנה ("Mary, called Magdalene", 2002) והלנה מטרויה ("Helen of Troy", 2006). ספריה תורגמו לשפות רבות, והיא גם הוציאה ב-2006 ספר ילדים שבמרכזו צב היבשה שלה, לוסיל.

כיום ג'ורג' חיה עם בעלה במדיסון, ויסקונסין. יש להם בת אחת שמתגוררת בקליפורניה. מלבד גידול צבי יבשה וחברות באגודת חובבי הצבים של ניו יורק, היא מגלה עניין בארכיאולוגיה, בקולנוע ובצילום, ופעילה בארגונים להגנה על הסביבה והחי. בשנת 2010 עתיד לצאת הרומן החדש שלה, שעוסק בשנים האחרונות לשלטונה של המלכה אליזבת הראשונה (בתו של הנרי השמיני מנישואיו לאן בולין), ואחריו מתכננת ג'ורג' לכתוב רומן על חייה של בודיקיאה, בת שבת קלטי שהנהיגה בשנת 60 לספירה מרד נגד שלטונו האכזרי של קיסר האימפריה הרומית, נירון.