קידמה ונפתוליה - פול מנדס-פלור (ספר עיון)

בספר זה מנסה המחבר להאיר את דמותו של ה"אינטלקטואל היהודי" מראשית שנות ההשכלה, בעיקר בגרמניה. לכל מי שקרא את הספר המצוין "רקוויאם גרמני" של עמוס אילון שהוא תיאור כללי יותר על היהדות בגרמניה בזמן זה, מצפה בספר זה אסופת מאמרים שמנתחת בפרטות יותר את האינטלקטואלים שפעלו למען התחדשות היהדות בתקופה זו.

ראשון לחבורה זו הוא כמובן משה מנדלסון שכלשון המחבר: הגיח ממעמקי הגטו, מצויד רק בכוח שנבע מנחישותו האינטלקטואלית המיוחדת, וזכה להגיע לא רק לאזרחות אלא גם למעמד מכובד בקהילת המלומדים המתהווה. מבלי להתכחש ליהדותו – להפך, הוא הגן עליה בכבוד ובמרץ – מנדלסון נעשה לאיש של "קולטור", לחבר באחווה האוניברסאלית של מלומדים הומניסטים שהיו מחויבים לטיפוח מודעות אסתטית ומוסרית גבוהה... מנדלסון, בנו של סופר סת"ם מדסאו, נעשה לימים ידידו הקרוב של לסינג, עמית מכובד של קאנט, חביבם של בני האצולה באירופה אשר זכה לכיבודים מטעם האקדמיה המלכותית למדעים בברלין – וכך נעשה לסמל של זן חזן וגאה: היהודי הגרמני.

אבל, למרבה הצער, התוצאה מכל זה על שומעי לקחו ומשפחתו לא הייתה חיקוי ושכלול דמותו אלא השלת ההשכלה היהודית בכלל והתבוללות. עם בעיה זו נסו להתמודד המלומדים שנחקרים בספר זה. בעיה נוספת היא, כיצד לשמור על חקירה מדעית בלתי תלויה של היהדות וההיסטוריה היהודית בעוד שטמונה בחקירה זו מטרה סמויה של "הצלת" היהדות עבור היהודי המודרני. אגב בירור ענין זה מתוארות דמויות כיום טוב צונץ "אבי חכמת ישראל" ומוריץ שטיינשניידר הביבלוגרף  המפורסם. אלו אנשים ששקדו על מחקריהם ימים ולילות במשך עשרות שנים "לשם שמים" ללא 'קתדרה' 'הכרה' וכו'. צונץ האמין שהצגה אקדמית אובייקטיבית של היהדות תסלק דעות קדומות ותסייע ליהודים להשיג שוויון אזרחי. אנשי "חכמת ישראל" נוספים המוזכרים בספר הם שד"ל שי"ר ורנ"ק.

בתקופה המאוחרת יותר של בין מלחמות העולם מתוארים ארנסט בלוך המרכסיסיט, פראנץ רוזנצוויג ומרטין בובר שעסקו בדרכים לחידושה הרוחני והדתי של היהדות, י"ל מאגנס ההומניסט שייסד את האוניברסיטה העברית וכמובן גרשום שלום. אגב כך מוזכרים רבותיו של המחבר באמריקה, פרופ' אלכסנדר אלטמן מחבר המונוגרפיה על מנדלסון ופרופ' נחום גלאצר. החוקר הדייקן. יש להזכיר גם את ליאו שטראוס הפילוסוף הרמבמיסט שעסק במקומה של הדת בדמוקרטיה הליברלית. ספר נוסף, אף הוא בהוצאת עם עובד, שעוסק בנושאים קרובים וקריא אף למי שאינם בקיאים כל כך בתחום, הוא ספרו של חוקר הרפורמה פרופ' מיכאל מאיר "יהדות בתוך המודרניות".