בדידותו של קורא המחשבות - דלית אורבך (ספר)
בדידותו של קורא המחשבות - דלית אורבך (ספר) "אני רגיל להיות לבד עם מי שאני, ורגיל להכיל את האינפורמציות של כולם. אני כמו דג בים של קולות ורעשים ווידויים ותמונות מלוכלכות. כל כך מלוכלכות, שלפעמים אני מקרצף את קרקפתי עם הציפורניים, כדי שהטינופת לא תידבק לנקבוביות השיער שלי, שכל הזבל של החיים עובר דרכן לתוך הראש שלי. (עמ' 20).
הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד
עורכת: מיכל פאר
עריכה לשונית: מתת עשת
294 עמודים
2010
הסקירה על הספר שלפניכם הינה סקירה של ספר לבן שקיבלתי במסגרת קהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות אחרונות.
על הקהילה מתוך האתר: "בקהילה 250 חברים, שנבחרו באופן מדגמי ושרירותי מכל רחבי הארץ, ומקשת רחבה של גילאים, מקצועות, תחומי עניין והרגלי קריאה.
הלכה למעשה - חברי הקהילה מקבלים מדי חודש "ספר לבן", כלומר ספר שטרם יצא לאור, כריכתו לבנה לחלוטין ולמעשה הם יודעים רק את שמו ושם המחבר, ומתבקשים לשתף ברשמיהם את הנהלת ההוצאה ואת האנשים שסביבם. בנוסף לספר הלבן, חברי הקהילה מקבלים מדי חודש גם ספר מתנה מהטובים והאיכותיים של ההוצאה, לקריאה ולהנאה, ומוזמנים להביע את דעתם גם עליו.
על הספר הלבן: ספר לבן זאת חוויה ראשונית בתולית, לא ידעתי למה לצפות, אין שם הסבר בגב העטיפה לגבי התוכן של הספר וגם אין שום מידע מכיוון שהספר עדיין לא יצא לאור ולא הגיע לחנויות.
הקריאה בספר מזכירה הליכה בערפל לא יודעים למה לצפות, לאט לאט מכירים את הדמויות וצוללים לתוך העלילה, שבמקרה הזה הייתה מרתקת מההתחלה.
שמו של הספר הוא הרמז היחיד למה שעומד להתרחש בין דפיו של הספר.
התרשמותי מהספר שהוא הולך להיות רב מכר.
במרכזו עומד נרי (אבנר) בחור צעיר ויפה תואר. לנרי גיבור הספר תכונה מיוחדת במינה ההופכת אותו לאדם שונה ומיוחד בחברה. נרי הוא קורא מחשבות. בילדותו קרא את מחשבות אימו ואביו ואת מחשבות מוריו וחבריו.
כך גילה סודות רבים העוברים כחוט השני במשפחה.
הספר מאיר זרקור מתמיד אל שיחות פנימיות שמנהלים בני האדם בתוך ראשם. הרגשות השולטים בהן הן רגשות אשמה, פחד, חרטות, ושינאה.
"אני רגיל להיות לבד עם מי שאני, ורגיל להכיל את האינפורמציות של כולם. אני כמו דג בים של קולות ורעשים ווידויים ותמונות מלוכלכות. כל כך מלוכלכות, שלפעמים אני מקרצף את קרקפתי עם הציפורניים, כדי שהטינופת לא תידבק לנקבוביות השיער שלי, שכל הזבל של החיים עובר דרכן לתוך הראש שלי. (עמ' 20).
לאורכו של הספר מנהל נרי גיבורו דיאלוגים עם עצמו ועם מחשבותיהם של האחרים. יכולתו הטיבעית בתור קורא מחשבות מעמידה אותו בתור חריג בחברה. הוא עצמו אינו מרגיש כל רגש ונאלץ דרך קבע ל'גנוב' רגשות מאחרים.
אין לו חברים קרובים והוא נידון לבדידות.
אחד בפה אחד בלב זו התחושה שמלווה אותי לאורך כל קריאת הספר, לגבי הדמויות המאכלסות אותו,ולגבי שאר האנשים בעולם. לאורך כל הספר 'שומע' נרי את מחשבות האנשים והם שונים לחלוטין ממה שהם אומרים ומתנהגים בפועל.
יכולתו המופלאה של נרי לחדור לתוך נבכי נשמתם של האנשים ולדעת עליהם דברים שאפילו ספק הם יודעים, מופלאה.
ספר שגורם לי לתהות מה באמת חושבים האנשים אלו הנחשבים בחברה העדינים והמתחשבים.
הרבה מחשבות מוות 'נקראות' בפי נרי. הרבה אנשים, יותר מדי מהם חושבים על התאבדות.
האפשרות של קורא המחשבות הצעיר להאזין לדיונים המתנהלים בראשם של אנשים, ולמלחמות המתנהלות במוחם הוא מרתק.
נרי משרטט פרופיל פסיכולוגי לכל אדם איתו הוא בא במגע. הוא יודע מה כולם חושבים אבל הוא בעצמו קהה רגשות.
משפחתו היא משפחה רגילה לכאורה, אך מוצפת כנראה כמו כל המשפחות בעולם בהרבה רגשות קשים, סודות, ופחדים.
הספר מכיל בתוכו רעיון מיוחד וחדשני של קריאת מחשבות בצורה מפורטת ומעמיקה. בין דפי הספר טמונים תיאורי מעשי רצח לא מפוענחים מה שתורם לקריאה ולספר להיות מותחים ומעניינים.
הכתיבה של דלית אורבך מחברת הספר אינה מאומצת, היא זורמת וחלקה ממש כמו המציאות עליה היא מספרת. בספר ישנם פרטים רבים ותיאורי מחשבות מעניינים של הדמויות.
ממליצה על הספר בשל התחכום והרעיון היצירתי שבו, הקריאה מעניינת ומושכת.
ביקורות באתר לספריה של דלית אורבך
תודה לסיגי
אשמח אם תגיבו
Article viewed 1534 times


