משחקי חברה - רוית ראופמן (ספר)

הוצאת רימונים
עריכה: יעל שכנאי
הפקה: גל אמיר
עיצוב ואיור העטיפה, עימוד וסדר:
סטודיו דנה ציביאק
215 עמודים
2009
סיפורים

מגב הכריכה:
קובץ הסיפורים של רוית ראופמן פורש בפני הקורא מצג ישראלי עכשווי של מגוון דמויות, כולן נעות על קו התפר בין הנורמליוּת לבין השתלטות של מציאות פנימית, לעיתים הזויה, או תלושה. הכותבת מצליחה לחדד את הדמות הנאבקת על מרחב משלה, ומחפשת בהתמדה חוט המחבר אותה לקיום היומיומי ולהוויה השפויה. המיוחד בקולה הספרותי של ראופמן הוא היכולת לזקק את היומיומי, לייצר מקטעים סאטיריים ושנונים, וכן מחשבות ולבטים אצל הדמויות, באופן שחושף קול מיוחד ומסוגנן. כל אלה הם חלק מהאיכויות של כתב-היד המקורי הזה, המביא לקורא יצירת ביכורים  בשֵׁלה.

קובץ הסיפורים של רוית ראופמן  מכיל שנים עשר סיפורים מקוריים משעשעים ומפתיעים .

התחלתי לקרוא את הסיפור הראשון שנקרא 'בלש' התוכן לא היה מובן לי בהתחלה, היה לי קשה לזרום עם הסיפור עד שנכנסתי לעומק העלילה.
כל סיפור והייחוד שלו, הדמויות המאכלסות אותו והמורכבות שלו. סגנון הכתיבה ציורי ועמוס במטאפורות מעניינות.
בדרך כלל ישנו קול דובר המספר את הסיפור, לעיתים זוהי קולה של הדמות הראשית בסיפור.

החוט המקשר בין הסיפורים כולם, הוא היותם הזויים לעיתים, אבל לקוחים כולם מהווי החיים, שהם כמו החיים חלקם מרירים, מתוחכמים או משעשעים.
כל סיפור מספר על עולם אחר, מורה, דתיים, עולה חדשה סטודנט, רופא ועוד. מרקם אנושי ועשיר.

לדוגמא, סיפור החתונה ליד האגם, מספר על שירה בחורה רווקה שגרה עם שותף לדירה שהוא גם מאהב לעת מצוא, היא מוזמנת לחתונה של חברתה הטובה ביותר, מסתבכת בגשם ומוצאת את עצמה בדייט הזוי עם בחור רוסי ושיכור שהכירה באוטובוס. מחשבותיה וחוסר האונים משקפים  מצבים שמן הסתם קורים הרבה בחברה.

עוד סיפור שנגע בי הוא הסיפור 'בגוף שני'  בו הגיבורה ששמה אינה ידוע בסיפור, עובדת סוציאלית במקצועה מספרת על מערכת היחסים שלה עם בעלה הגינקולוג, ואיך הוא בדרך מתוחכמת מצליח לשכנע אותה שאין צורך שתלד, והיא לפני שנפרדת ממנו נכנסת להריון, הריון פגום, במקביל היא מעסיקה עובדת ערבייה שתנקה לה את ביתה הישן, אליו עברה עם גירושיה מזיו בעלה. ניהאל קוראים לעובדת הערבייה, היא מתוארת כאישה גדולה ויש לה שבע בנות. הסיפור מתפתח עד לסופו המפתיע והלא צפוי.

"מדי יום חמישי, אגלי הזיעה היו נוטפים ממך על המרצפות שנשטפו תחת ידיך. היה משהו בהתמסרות הזאת, לקורי העכביש שניטוו בהתהוללות מחתרתית במקום מפגשה של התקרה עם הקירות, כאילו היה המקום הזה פאב חשאי, יוצרים בבית התרחשויות בשעות הקטנות של הלילה, שלא הייתי ערה לקיומן, ועד שהייתי ערה, כבר היה הצומת הזה הומה חיים." (119).

כל הדמויות בסיפורים נמצאות בנקודת זמן שונה, מפלסות להם דרך במציאות לא פשוטה.
כל הסיפורים דורשים התמסרות כדי לפצח אותם וליהנות מהקריאה בהם.
אני לקחתי טעימה מהספר ובכל פעם קראתי סיפור אחד כדי להטמיע אותו, מכיוון שהסיפורים לא תמיד קלים והם נמצאים לעיתים על גבול ההזוי.

הכתיבה של רוית ראופמן, עמוסה בדימויים יפים וגם כשהיא כותבת על דברי זימה המתרחשים להם בין הדמויות זה נקרא בצורה מעניינת.

הקריאה בספר מתאימה לכל אוהבי הסיפורים הקצרים ולכל אחד שאוהב סיפורים מיוחדים ומעניינים.

ממליצה על הספר.

רוית ראופמן בעלת תואר שלישי, פסיכולוגית קלינית וחוקרת מעשיות עממיות, מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. פרסמה מאמרים שונים בנושא חלומות וסיפורי עם בארץ ובעולם. זהו ספר הפרוזה הראשון שלה.

תושה לסיגי

אשמח אם תגיבו