בשמחה תמיד - עדינה אמתי (ספר)

מלחמתה של דסי רבינוביץ במחלת הסרטן

הפקה: "כתב וספר" (י' לוטפי)
עיצוב העטיפה: נרי לוי
עריכה לשונית: יעל אלבוחר
215 עמודים
2006

"א-לי
תן לי שאהיה ראויה לחיים שנתת לי,
לעולם לא אבוש בעצמי ובמעשיי.
תן לי כוח לשאת את הטוב והיפה, פקח את עיניי לראות
את האורות הקטנים שעל ידי
ואת אור הכוכבים הרחוקים.
ואם נתת לי ניצוץ של טוב בקרבי
תן ויוכל לדלוק כשלהבת,
להאיר לרבים
לבעור בלבבות,
ואמץ אותי לבל אפול בכל אשר תשלחני.
חנה סנש (שיר שדסי הרבתה לצטט.)"

דסי (הדסה אסתר) רבינוביץ' ילידת שנת 1977 נולדה בחיפה ועברה לגור ביישוב אפרת שבגוש עציון. ילדה ונערה פעילה ותוססת שאהבת הצדק והנתינה היו טבועים בה.
בגיל שבע עשרה התגלתה בגופה של דסי מחלת הסרטן לוקמיה במלוא חריפותה, דסי הייתה בשלב של  שיא התבגרותה במלוא עשייתה, כשלפניה מבחני הבגרות וניצני היותה אישה.

מצוידת באמונה חזקה באל, מפוכחת ומציאותית, ניצבת דסי במלחמה חסרת הפשרות בגידול שהתמקם לו בכתף וגורם לה לייסורים קשים. היא עוברת טיפולים כימותרפיים, והשתלת מח עצם שלאחריה היא נזקקת לתקופת החלמה ארוכה. היא נחלשת גופנית אבל המוטו של 'להיות בשמחה' מוביל אותה קדימה וסוחף אחרים. רופאים, חולים,חברים בני משפחה ועוד.

דסי ממשיכה לנהל את חייה, היא עובדת עם פרופ' אריה אלדר על עבודת הגמר שלה בנושא כוויות זרחן, משמשת במסגרת השירות הלאומי כקומונרית בתנועת בני עקיבא, שם היא מרצה לילדים על אודות המחלה, מספרת להם על סדר יומו של חולה סרטן המאושפז במחלקה כולל כל ההשלכות הקשות, אף עין לא נשארת יבשה לאחר דבריה.

במהלך האשפוזים הקשים והארוכים שלה בבית החולים, חדרה מוצף מבקרים במשך כל שעות היום והלילה, היא מצליחה לעודד חולים אחרים ולשמר את השמחה שבתוכה, כנגד כל הסיכויים. למרות הכאבים הקשים,הטיפולים המפרכים, והשיער שנעלם ומפנה את מקומו לקרחת נוצצת שמכוסה תדיר בכיפה בוכרית גדולה וצבעונית.

נערה דעתנית, חכמה, שמחה, שופעת ביטחון עצמי, ערה למצוקות הזולת, ועדינה, כזאת הייתה דסי ז"ל. בכל מקום אליו הגיעה הדביקה את כולם בחיוניות שלה ובשמחה המתפרצת. היה לה קשר חם ואמיץ עם אחותה הגדולה מירי,  ועם הוריה ברוריה ופיני.

הספר אוסף זכרונות ורגעים מחייה של דסי ומנציח אותם, מנסה לשמר את הדמות שהייתה דסי למען הדורות הבאים. בספר ישנם קטעים מיומן שכתבה דסי במהלך המחלה הקשה. ביומן כתובים הגילוי של המחלה, ההתמודדות, עד הסוף המר.  הספר מיטיב להעביר את אישיותה התוססת והמיוחדת של דסי. המציאות שבה חיה מאז גילוי המחלה, ועד למותה הכואב בראש השנה 1996הספר משובץ במאבקים אישיים וציבוריים, בנתינה לזולת, ובהעברת המסר של אמונה חזקה באל, ובחשיבות השמחה בכל מצב בחיים.

דסי מנהיגה טיבעית, לוחמת חסרת פשרות בעלת חוש צדק מפותח. מאבקה במערכת הבריאות החל כאשר פרופ' מבית החולים בירושלים סירב לתת לדסי טיפול דחוף כאשר נזקקה לו, בגלל שעברה לבית חולים אחר כדי לקבל סיכוי נוסף להחלמתה. בעקבות פרסום מאבקה זכתה דסי להכרה ציבורית, חולים אחרים ראו בה כתף והפנו אליה עוולות של הממסד הרפואי. וועדה רפואית שהוקמה בעקבות תלונתה של דסי קבעה שאותו פרופ' עבר על החוק של רשלנות והתנהגות שאינה הולמת רופא וקיבל בעקבות כך נזיפה.

הספר מלווה את מאבקה של דסי במחלת הסרטן, מציג את המציאות שבו חייתה, את הנפילות והרגעים המשמחים. מציג את הנערה שהייתה ואת הפוטנציאל לאישה שיכלה להיות.אני זוכרת את הפנים המחייכות שלה בתקשורת, ואת המאבק ההירואי שלה במחלה לצד המאבק במערכת שפגעה בה. אפשר היה לראות מיד שדסי אופטימית מטבעה ולוחמת נחושה.

דסי חיברה שיר שאפיין אותה מאוד ונקרא 'עיגולי השמחה':

עיגולי השמחה
לכל אדם יש עיגול בלב, עיגול שמחה לפעמים העיגול קטן אך הוא יכול לגדול, לגדול ולגדול…
כאשר עיגול השמחה גדול, הוא שולח עיגולים קטנים למקומות נסתרים בגוף מקומות שלפעמים כואבים.
ככל שיש יותר עיגולים קטנים, פחות מקומות כואבים. יש אנשים שעיגול השמחה שלהם קטן ולנו יש תפקיד-… לעזור לו לגדול.
ודאי אתם שואלים "איך?" כל אחד מאתנו חושב על דרך אפשר להביא לו סוכרייה לתת לו פרח, לשיר לו שיר או אפילו לומר לו "בוקר טוב, מה שלומך היום"
והכי חשוב זה לעשות זאת בכיף, בשמחה, מכל הלב.
שתזכו לעשות הרבה עיגולי שמחה לאחרים, ובזכות שתגדילו עיגולי שמחה של אחרים גם העיגול שלכם יגדל.


ספר עדין ונוגע של בחורה אחת שנלחמה במחלה קשה ולא יכלה לה.
דסי יהי זכרך ברוך.

תודה לסיגי

 







אשמח אם תגיבו