מה מעיק על פורטנוי - פיליפ רות (ספר)

הוצאת כנרת זמורה ביתן

מאנגלית: אסף גברון

עיצוב העטיפה: אמרי זרטל

235 עמודים כולל מילון מילים

תרגום חדש במלאת 40 שנה לצאת הספר לאור

2009

"מה שמלהיב אותי באמת" אומר הולדן קולפילד, גיבור ספרו של ג'יי דיי סלינג'ר שהלך השבוע לעולמו, "זה ספר שכשאתה גומר לקרוא אותו,  היית רוצה שהסופר שכתב אותו יהיה החבר הכי טוב שלך,  שאתה יכול לתת לו צלצול כל פעם שמתחשק לך. זה אבל לא קורה לעיתים קרובות". עדיין לא הצלחתי להשיג את הטלפון של פיליפ רות אבל אין ספק שביומיים האחרונים בהם צחקתי והתרגשתי מ"מה מעיק על פורטנוי", היה רות החבר הכי טוב שלי. כך שבכל הקשור לרומן הנוכחי כל הסופרלטיבים שניתנו ואתן לרות הם בעיני מוצדקים בהחלט.

40 שנה חלפו מאז פרסם פיליפ רות את "מה מעיק על פורטנוי" (Portnoy's Complaint), והוא עדיין מבריק ביותר,מצחיק בטירוף ובוטה להחריד כפי שהיה ביום שיצא לאור בשנת 1969. "מה מעיק על פורטנוי", הרומן השלישי,והמפורסם ביותר מבין כתביו של רות, נבחר ע"י המגזין טיים כאחד ממאה הספרים הטובים ביותר שנכתבו באנגלית, משנת 1923 ועד ימינו. רות עצמו, אשר זכה כמעט בכל פרס אפשרי (כולל פוליצר) ,  נבחר ע"י מבקר הספרות החשוב, הרולד בלום, כאחד מ-4 הסופרים האמריקאים החשובים ביותר שכותבים בימינו  (יחד עם דון דלילו, תומאס פינצ'ון וקורמק מקארתי).

גיבור הרומן הוא אלכסנדר פורטנוי, יהודי אמריקאי חכם ומצליח אך נוירוטי ומלא ברגשות אשמה. מלבד המשפט האחרון בו, הרומן כולו הוא מונולוג אחד ארוך של פורטנוי אל מול המטפל-הפסיכואנליטיקאי שלו, ד"ר שפילפוגל.התחוש היא שהוידוי המתמשך של פורטנוי לאורך הספר (כשהפסיכואנליזה משמשת כמעין מקבילה יהודית לתא הוידוי) מקדם אותנו יחד עמו אל פריצות הדרך והתובנות של הטיפול הפסיכואנליטי.

כיהא לפסיכואנליזה, הנושא המרכזי ברומן הוא סקס – מטובל בתסביכים אדיפליים - ורגשות האשמה והחרטה המתלווים אליו. הרומן מתאר שלבים שונים בחייו של אלכס, מתקופת ילדותו (והתמכרותו לאוננות) ועד שלבים שונים בהתבגרותו (והתמכרותו לסקס).

בנוסף לסקס הרומן עוסק בעוד שני נושאים מרכזיים: המשפחה היהודית והזהות העצמית והיהודית של הגיבור.פורטנוי מספר לנו כי ההבחנה הראשונה שלימדו אותו לא הייתה בין יום ולילה אלא בין יהודי לגוי. כך שהורים חרדתיים, דת מגבילה ומדכאת, ונורמות חברתיות, כולם מובילים אותו לבעיות של זהות ואשמה. פורטנוי, "ילד טוב ניוארק", מואס בתחושת הזרות הזאת ומתחיל בגיל צעיר לפקפק במסורת ובערכי היהדות שמנסים להנחיל לו קהילתו ומשפחתו:

"במקום ליילל על מי שבגיל ארבע-עשרה מתעקש שכף רגלו לא תדרוך שוב בבית כנסת, במקום לקונן על מי שפנה עורף לסאגה של בני עמו, בכו על עצמכם המעוררים רחמים, למה אינכם בוכים, במקום להמשיך למצוץ ולמצוץ את העינב החמוץ של הדת. יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי! זה כבר יוצא לי מהאוזניים, הסאגה של היהודים הסובלים! תעשו לי טובה, בני עמי, ותדחפו את המורשת הסובלת שלכם לתחת הסובל שלכם – במקרה אני גם בן אדם!” (67)

הרומן עוסק, כאמור, באובססיה של הגיבור לסקס. בהתבגרותו מדובר בעיקר באוננות נמרצת (סצינות האוננות של פורטנוי בהתבגרותו הן בלתי נשכחות. מהקטעים המצחיקים ביותר שנכתבו אי-פעם). ובבגרותו עוסק הרומן במערכות היחסים השונות של פורטנוי עם נשים (בעיקר "שיקסֶס”). פורטנוי מנסה להבין מדוע הוא לא מסוגל להתחתן ולהקים משפחה כמו מרבית בני גילו (ולספק במקביל את משאלת חייהם של הוריו). בכל אישה עמה הוא נמצא מוצא פגם: גם אם היא דוגמנית היא טיפשה. גם אם היא מקסימה היא משעממת במיטה. וגם אם היא מושלמת היא לא יהודיה!.

הסיפור מסתיים באופן מפתיע עבורנו עם ביקורו של פורטנוי בישראל. ביקור הזוי למדי בדומה למרבית החוויות בהן הוא משתף אותנו.

הביקורת הקצרה לא יכולה להעביר באמת עד כמה "מה מעיק על פורטנוי" הוא רומן מצוין.

ראוי לציין גם כי הוא גס ובוטה ויתכן שלא יהיה לטעמם של חלק מהקוראים.

אני אהבתי ונהניתי מאוד.

תודה לדרור

ביקורות באתר לספריו של פיליפ רות

הספר באתר ההוצאה 

אשמח אם תגיבו