רעש - יעקב בורק (ספר עיון)

הוצאת כנרת זמורה ביתן
עורכת הספר: תמי צ'פניק-הראל
עיצוב עטיפה: אמרי זרטל
318 עמודים כולל נספחים
2009

"הרעש ממלא את המרחב הפיזי סביבנו, אך לא פחות מכך את עולם הנפש שלנו. כל אחד מאיתנו יכול להגדיר את חותמת הרעש הייחודית לו - תמהיל הרעשים שהוא חשוף אליהם מכאן, ואותם רעשים שהשכיל להדיר מחייו מכאן. אף שרעש מופיע בדרך כלל בהקשר שלילי, הרי שגם בהיעדרו המוחלט טמונה סכנה - מוחנו אמנם יתגייס להשלמת הרעש החסר לו, אלא שאין כל ערובה שהפיצוי שיציע למחסור ברעשים ישקף את המציאות טוב יותר."

הזדמן לי לאחרונה להיות ביריד ספרים שארגנה אחת הרשתות הגדולות שמוכרת ספרים. היריד מפתה ומזמין, מולי נפרשים כל הספרים בשולחן ארוך נחשקים וקורצים. אני מסתובבת סביב השולחן העמוס לעייפה בספרים טובים ומתלבטת מה לקחת וכמה. לאחר שיטוט של כשעה, נופלות עיניי על הספר 'רעש' של יעקב בורק. הספר בכריכה שחורה  שהמילה רעש מופיעה שם בירוק זוהר, מתוך ה'רעש'  נשפכות אותיות בעברית ובאנגלית. ההמשך מופיע בקטן יותר 'קווים לדמותה של הפרעה תרבותית'. ספר מסקרן אני מרימה וקוראת את התקציר ואת  תוכן העניינים ומבינה שזה הספר שארצה לקרוא. בהמשך אני מגלה כמה שצדקתי לגבי הספר הזה.

הספר מורכב ומשלב הרבה תחומים הקשורים לתרבות הצריכה, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה ונפש האדם. כל התחומים מדברים ונוגעים ברעש ומלמדים יותר מכל על חיינו ועל חיי הסובבים אותנו.
המחבר יעקב בורק מאבחן ומלמד מתוך אוסף של מחקרים מדעיים ומראיונות עם אנשי מקצוע בתחום ומקריאת ספרים מחכימים על הרעש שעובר לכל אורכו של הספר כחוט מחבר.

אז על מה מדבר הספר בעצם?  על הרעשים הפנימיים שלנו, ועל הרעש החזק מכל והוא הפחד מהמוות. אנחנו כל כך פוחדים מהמוות שאנחנו מדחיקים אותו עמוק עמוק ומקיפים את עצמנו ברעשי רקע שמהדהדים בתוכנו ומחלישים את חרדת המוות.
עוד עוסק הספר במגברי רעש, אותם מגברים המעצימים את המציאות וגורמים גם לרעשים תמימים להיראות גדולים יותר מאשר הם במציאות.
רעשים חיצוניים הם אותם רעשים שמכילה האינפורמציה שאנחנו צורכים כמו חדשות, אינטרנט, רכילות, ידע ועוד. כל אלו מוגדרים כבולמוס של התעדכנות מתמיד הגובה מחיר כבד.

דגש מיוחד ניתן על הרעש תרבות הצריכה שבא מהפרסומות הבלתי פוסק ששוטף את חיינו בכל צעד ושעל, וגורם לנו לצריכה מיותרת ולניסיונות בלתי פוסקים לתחרות והשוואה עם הסביבה.
המלצה חד משמעית היא להפסיק עם האינפומניה (התמכרות למידע וחדשות וצריכה מוגזמת שלהם) להתנתק מערוצי החדשות, שמעצימים את הפחדים שלנו וזאת מטרתם כנראה.

תארו לכם מגרה המחבר את הקוראים לחשוב, אם היה מומצא מכשיר שהיה מצליח לסנן את כל הרעש שבוקע מהטלוויזיה, והיה מזהה מילים ריקות ואירועים שלעולם לא יקרו וכמובן מזהה פרסומות גלויות וסמויות. כל תוכנית הייתה מתקצרת לדקות ספורות, ורוב הפרסומות היו נמחקות.
שאלת השאלות שנשאלת בסופו של דבר בספר זה, האם יש דרך טובה למלא את הזמן ברעש שנעלם מחיינו או שפשוט 'נקנה' שוב רעש חדש שיסיח את דעתנו.

רעשי המומחים, ורעש המידע הרפואי, שבאים מומחים ממלאים את חיינו בכל רגע פנוי, מומחים רפואיים, מומחים ופרשנים פוליטיים ומומחי כלכלה ומסחר. מה המשקל שאנחנו מעניקים לאותם מומחים? והאם הם בהכרח יודעים יותר טוב מאיתנו ואיך זה שכאשר הם טועים זה תמיד נסלח בקלות. סינון יעיל של מידע תמיד טוב.

המלצות טובות לספרים טובים בתחום והם: התנגשות הציביליזציות,חרדת המספרים,תעתועי האקראיות.

בסוף הספר ישנם המלצות חשובות לשיפור פרופיל הרעש של כל אחד מאיתנו: לאמץ אסטרטגיית של אמון.  הכוונה להעדיף לתת אימון באנשים מאשר לחשוד בהם כל הזמן. האנרגיה שגוזלת מאיתנו החשדנות היא לא בריאה. לשמר את תום הנעורים ולהבין שהעולם אינו סובב סביבנו, אפשר ומותר להשתטות לפעמים. לא חייבים לנצח כל הזמן ואת זה מותר ללמד את הילדים שלנו, לשלוט בזמן ולא לבזבז את הזמן בשטויות ובפגישות מיותרות. רגש ושכל הולכים ביחד לא לשכוח. ללמוד סטטיסטיקה, זהו תחום מדעי חשוב. להתמסר לאקראיות שהיא מקום שני אחרי הרעש בחיינו. יש שקט כאשר אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים הכול. להיזהר ממומחים הם אינם יודעים הכול. ולבסוף לכבות את הטלוויזיה, שהיא מרכיב רעש מרכזי בחיינו.

ניסוי שנערך לנטרול רעש ונקרא 'מכל חסך חושי' מלמד שרעש הוא מרכיב חשוב בחיינו. בניסוי הוכנס אדם לאמבטיה גדולה בעלת מכסה אטום לרעש ולאור. המיכל היה בעל משאבה חרישית שהזרימה אוויר בטמפרטורת החדר. במים היו מלחים שמי שנכנס פנימה צף בקלות. כל מי שנכנס למיכל ללא כל גירוי חיצוני מדווח כי לאחר שעות ספורות בלבד התעוררו בו הזיות שונות, כאילו ראה את איבריו מחוץ לגופו. מכל עשר מתנדבים רק אחד החזיק מעמד יותר מעשר שעות. מה שמלמד שלכל אחד איזון שונה ועל כך שרעש הבדידות יכול לשגע יותר מכל רעש קשה.

לסיכום ספר מרתק ומלמד, יש בו המון ידע וחוכמה. הוא זורם וקליל וכיפי לקריאה.
ממליצה בחום על הספר.

יעקב בורק, מהנדס ובוגר קורס PMD של ביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, הוא חבר הוועד המנהל של "עיגול לטובה", עמותה המעודדת את תרבות התרומות בארץ. הוא בעל טור בירחון TheMarker ומתגורר בתל אביב.

ספרו הקודם, האם שימפנזים חושבים על פרישה, שהה יותר מ־35 שבועות ברשימות רבי־המכר והיה מספרי העיון הנמכרים ביותר בשנים האחרונות. בימים אלה הוא מתורגם לאיטלקית, להולנדית, ליפנית ולקוריאנית. רעש הוא ספרו השני.

תודה לסיגי

אשמח אם תגיבו