יהודי אחד כלקח - ז'אק שסקס (ספר)

הספר, המוגדר בכריכה האחורית "רומן דוקומנטרי", לוקח אותנו לפיירן שבשוויץ באפריל 1942.אירופה בלהבות, מלחמה משתוללת בה ושוויץ נייטרלית כביכול והמלחמה בה נראית רחוקה.

עם זאת משבר שנות השלושים נמשך, הכלכלה המקומית במצב רע, הבנק של פיירן פושט את הרגל ועוד ועוד עסקים נסגרים. אחוז המובטלים עולה כל הזמן ומעשי אונס, תרעומת, עוני ושכרות פושים בכל מקום.
במצב כזה כולם מחפשים את מי להאשים, וגם מוצאים – הבונים החופשיים, בעלי האמצעים, השמנים ובעיקר היהודים שעסקיהם ממשיכם לשגשג.

לפני זמן לא רב הכומר פיליפ לוגרן נושל מכהונתו בעקבות גירושיו, אך צירות גרמניה משלמת לו כספים בסתר. בהיותו מקורב לצירות גרמניה הנאצית בברן ונתמך על ידה הוא מסית את תושבי פיירן כנגד הסרטן היהודי המשטלת על בתי מסחר והבנקים, ומאמציו אכן נושאים פרי.

כמה מתושבי העיירה המשולהבים מחליטים ללמד את היהודים הטפילים שבשוויץ לקח ומחליטים לבחור ביהודי ייצוגי במיוחד ולחסל אותו בכדי לזרז את הפתרון הסופי. הם בוחרים בארתור בלוך, יהודי דתי אמיד מברם המוכר בקרב האיכרים והקצבים של האזור ומחליטים לחסלו ביריד הבהמות בפיירן כמתנת יום הולדת להיטלר.

הסיפור הוא סיפור אמיתי שהתרחש על ידי שכניו של מחבר הספר, ז'אק שסקס, כשהיה בן שמונה.

הספר הוא ספרון קטנטן, מעט מאוד עמודים קטנים הכתובים בפונט גדול וברווחים כפולים. והטקסט עצמו כתוב בתמציתיות, בצפיפות ובאיפוק רב. דווקא האיפוק הזה מדגיש עוד יותר את המפלצתיות של המעשה הבלתי נתפס, אך לי זה לא הספיק. לאורך כל הקריאה הרגשתי יותר כאילו אני קוראת  כתבה במוסף בעיתון ולא רומן דוקומנטרי. חסר לי בשר, חסרו לי רבדים לסיפור ואפיון הדמויות. התמציתיות בהחלט מתאימה לספר, אך הוא יותר מדי תמציתי ונשארתי בתחושה של "לא מספיק".

הסיפור עצמו הוא אכן מזעזע ומטלטל ללא ספק, ואני אכן מבינה מדוע הוא זעזע את שוויץ (שוב, על פי הנתונים בכריכה האחורית) אבל הוא לא מספיק לטעמי בכדי לעמוד כספר בפני עצמו.