שירת החטאים - יוסי אבני-לוי (ספר)

בועז, חוקר שואה אובססיבי ממוצא עיראקי־כורדי, זוכה במילגה לפולין וזו הזדמנות בשבילו  להגשים חלום ולחפש את יומנו של חיים מרדכי רוּמְקוֹבסקי, ראש היוּדֶנראט הנודע לשמצה של גטו לודז'  למרות שכולם טוענים שמעולם לא היה יומן כזה.

בפולין הוא פוגש גלריה של אנשים המשתלבים בחיפושיו –אגניישקה המלצרית היפה, פיוטרק, צעיר פולני נאה המחפש את שורשי משפחתו, גרושקה – קשיש מסתורי השומר בקנאות על סוד,  קַפֶּלוּשניק, שחלומו הוא להקים בגליציה מדינה יהודית, ואשתו שלומית שחוקרת את כת הפראנקיסטים , שמייסדה היה יעקב פראנק, משיח שקר מהמאה ה- 18 שהתיר את כל האיסורים, סגד ליצר הרע , הטיף לסיפוק היצרים וסחף אחריו אלפים מיהודי אירופה, הוא :
" האמין שהבחירה הנכונה איננה בטוב, אלא ברע דווקא....ככל שיהיה רע יותר כך יצמח טוב יותר....רק לאחר שבני האדם ייגעו ברפש המרקיב של נפשותיהם, יצוץ מתוך התוהו ווהו עולם יפה באמת, נקי, רחוץ, מבהיק וטהור.." עמ' 361

מתל אביב השימשית לוארשה הערפילית וללודג' העגמומית מתפתח הרומן בינות לאתרים, רחובות, בנינים רוויי נשמות תועות ורוחות רפאים של נשים, ילדים ותרבות, שלכאורה ניכחדו אבל נותרו בכל רחוב, בכל פינה, בכל אבן ואפילו בנפשות דורות הפולנים שנולדו לאחר המלחמה .

" לאדמה יש נפש שלה. האדמה של פולין עצובה. יותר מדי מתים נדחסו אל קירבה. אינני מתכוון למתים שהגיע יומם לשוב אל האדמה, אלא לנירצחים. המונים ל נרצחים, ילדים תינוקות, נשים. אין להם קבר ולא מצבה. האדמה שלנו היא התכריכים שלהם.." עמ' 226

העלילה משולבת מציאות ודמיון, אגדה וכישוף, רוע וזהות יהודית. היא כתובה בשפה היפה שהתרגלנו אליה מהספרים האחרים, מעט פיוטית, מעט חגיגית ומאוד עשירה אבל לפעמים עממית ופשוטה ואפילו גסה ובוטה.

דגש חזק ניתן בספר להיבט המיני בכל גווניו - כדרך הטבע וגם שלא. התיאורים מאוד מפורטים ולפעמים בוטים. אני לא צדקנית אבל זו עובדה מאוד מרכזית בספר ולא תמיד מצאתי בעלילה הצדקה כלשהי לפירוט.

אני אהבתי, כפי שאהבתי את הספרים האחרים שלו, אבל ברור לי שהספר לא ימצא חן בעיני חלק מהאנשים דווקא בגלל הדברים שמצאו חן בעיני. היינו השפ החגיגית והלא שיגרתית, שילוב ההזיה והמציאות הכישוף והרוע. ואני בטוחה שיהיו רבים שיסתייגו מהדגש החזק על מין ועל השפה הבוטה בנושא.

אני מאמינה שמי שאהב את האיש ללא צל ודודה פרהומה לא הייתה זונה – יאהב את הספר.
מי שלא מכיר – זה לא הספר להתחיל בו .