הייתי כתבנית של מרים ילן שטקליס

עם שחרורי מהצבא בשנת 1964 התקבלתי כמזכירה-כתבנית ב"קול ישראל". יום אחד הממונה עלי אמרה לי שידידתה הקרובה מרים ילן-שטקליס מחפשת כתבנית, ואם אני מוכנה להרוויח כמה לירות נוספות אחרי שעות העבודה. איזו שאלה! כמובן שהכרתי את שמה של המשוררת וגם הייתי זקוקה להכנסה נוספת. אני הייתי בת 21 ומרים ילן בת 64. היא כבר היתה ידועה. בשנת 1956 זכתה בפרס ישראל על יצירתה, והיא הייתה לכלת הפרס הראשונה לספרות ילדים.

היא גרה בשכונת רחביה בירושלים, בקומת קרקע. הגעתי לביתה והיא קיבלה אותי במאור פנים. אשה צנומה, קטנה, הרכיבה משקפיים לבשה שמלה פרחונית קייצית ומיד שאלה אם אני רוצה לשתות תה. במשך כמה שבועות ברצף באתי אליה יום-יום והיא הכתיבה לי מה שכתבה בכתב יד, בעיקר הדפסתי אגדות שתירגמה מרוסית לעברית והספר יצא לאור בשנת 1971 בהוצאת "עם עובד", בשם "תפוחי עלומים" ואת הספר מלווים ציוריו הנפלאים של נחום גוטמן.

היתה לה מכונת כתיבה "הרמס" קטנה שצריך היה להכניס שלושה דפי נייר לבנים וביניהם נייר קופי שחור או כחול כדי שיהיו עותקים. להכניס ישר לתוך הגלגלת, להיזהר שלא יתקמטו ולדאוג בשבע עיניים לא לטעות. לתקן טעות לקח זמן. למחוק בעזרת "טיפקס" להמתין עד שהתייבש, לחזור אחרונית ולהדפיס מחדש. אילו מרים ילן היתה איתנו היום ורואה את פלאי המחשב היא לא היתה מאמינה. במהלך העבודה היא ישבה לידי ועקבה מקרוב על כל פסיק ונקודה, על שורה חדשה, ו-"בית". ככה עברו עלי כחודשיים בחברתה של מרים-ילן-שטקליס.אבל בין לבין דיברנו והיא סיפרה על ילדותה, משפחתה, לימודיה ואהבתה הגדולה לילדים.

השנים עברו חלפו ובשנת 1977, בני מיכאל שהיה בן שבע סיפר שהמשוררת והסופרת הסכימה לבוא לכיתה שלהם והוא צריך "להכין שיעורי בית" לקראת הפגישה וגם הורים מוזמנים. ביום ובשעה באתי והיא כבר היתה, ניגשתי אליה, והיא זכרה.  

הפגישה עם הילדים הקטנים היתה מרשימה. הם שיתפו איתה פעולה, שאלו שאלות, התעניינו והיא סיפרה אגדה ודיקלמה משיריה הידועים. ולפני דיקלום השיר האחרון היא שאלה את הילדים אם יש למישהו משהו לומר. מיכאל שלי קם ואמר לה: "יש לי היום יום-הולדת, אני בן שבע"

"מזל טוב, איך קוראים לך?"

"מיכאל".

"אתה יודע מה מיכאל? יש לי מתנה בשבילך." עיני מיכאל נפקחו  לרווחה. היא המשיכה: "אני רוצה להקדיש לך שיר לכבוד יום הולדתך. שיר על ילד שהבטיח ולא קיים."

 ומי לא בא?

חיכיתי חיכיתי 

בכיתי בכיתי 

ומי לא בא 

ומי לא בא 

מיכאל 

והוא הבטיח פעמיים 

שיבוא אחר הצהריים 

ומי לא בא 

ומי לא בא 

מיכאל 

שמלה לבשתי יפה מאוד 

עם סינור בו רקום 

אפרוח ורוד 

דומם ישבתי דומם חשבתי 

עלי ועל מיכאל 

.......

מחר השכם בבוקר 

אלך לי אל הגן 

ואשב לי ואבכה לי 

כל הזמן 

מיכאל! 

מיכאל היה מאוכזב, הוא ציפה למתנה מוחשית. אבל כשהיא סיימה הוא אמר לה: "כשאני מבטיח אני מקיים, לא כמו מיכאל שלך."

שמה מהבית היה וילנסקי. אביה היה פעיל ציוני, ד"ר יהודה ליב ניסן. את שמה ילן לקחה משם אביה - יהודה ליב ניסן. היא נולדה באודסה בשנת 1900, ובשנת 1920 עלתה לארץ. השם שטקליס הוא שם בעלה, לא היו להם ילדים ועובדה זו ייסרה אותה והיא אמרה ששירים נולדים בייסורים כמו ילדים. את הרעיונות לשירי וספרי הילדים שכתבה קיבלה מילדים של אחרים. המון שירים ידועים, מפורסמים שהולחנו ומבוגרים שגדלו על שיריה, ועד היום  קטנים יודעים בעל-פה. משיריה המפורסמים: דני הגיבור, הבובה זהבה, נתפייסה, ומי לא בא? ועוד ועוד. היא נפטרה בשנת 1984.

(נלקח מויקיפדיה) 

            ▪           אצו רצו גמדים (1939) — 21 שירים לטף, הספוגים חדוות-חיים ראשונית.

            ▪           דני (1943) — שירים ליריים על ילד שהוא אמיץ, 'הכל יודע ומבין הכל', ורק הדמעות אצלו בוכות מעצמן.

            ▪           גשם (1944)

            ▪           טול-טול בעל חול (1944) — סיפור הרדמה.

            ▪           המסע אל האי אולי (1944. תורגם לערבית) — סיפור מסעם של צעצועים פגומים אל הרופא הגדול.

            ▪           מעשה בילדה מיליק ובדודה פיליק (1945) — מסעה הפיוטי של דודה טובה אל שער הרקיע השביעי, להביא תרופה לילדה חולה.

            ▪           מעשה בילדה (1946) — 11 שירים ושלושה סיפורים, בהם "איך באים השירים אל לב האדם".

            ▪           שירי לי מירילי (1947. עם לחנים)

            ▪           מעשה בפרוכת (1952) — אגדה פיוטית על נסיך שנהפך לגדי ועל ציפייה לגאולה [אלף עותקים נשלחו לבני-נוער בגולה].

            ▪           בימי (1953. פרס הדסה) — סיפור על רקמת יחסים בין המספרת לבין כלב גדול ונבון.

            ▪           גלגלים (1957) — שישה שירי תחבורה, ביניהם "הקטר" ליוליאן טובים בתרגום המחברת.

.            ▪           יום הולדת (1962) — מונולוג של ילדה המתכוננת ליום הולדתה.

            ▪           שקר? (1967)

            ▪           שתי אגדות (1972)

            ▪           דני גיבור ושירים אחרים (1975)

            ▪           גשר של נייר (1978. עם תרגום לספרדית, עמוד מול עמוד)

            ▪           חיים ומילים (1978)

 

תודה לרותי

אשמח אם תגיבו