נוטות החסד -ג'ונתן ליטל (ספר)

Les Bienveillantes \ Jonathan Littell  

927 עמודים
בהוצאת כנרת, זמורה ביתן.
תרגום: ניר רצ'קובסקי

שנת הוצאה בארץ 2008

ספק אם הייתי יכול לנחש מה עומד להתרחש בתוכי במהלך הקריאה של הספר הזה. הרי אם מישהו היה מספר לי מראש שסופר יהודי. בעצם, יודעים מה? עזבו יהודי. אילו מישהו היה מספר לי שסופר כלשהו בשר ודם היה מצליח להפוך אותי לנאצי, ולו לרגע אחד קצר ועגום – הייתי מזכה את אותו הטיפוס המפוקפק במטח רוק עסיסי ישר בפדחתו, ומוסיף "עזוב אותך יא פרובוקטור נאלח". לאחר מכן הייתי בטח מסובב כלפיו את עכוזי וממשיך בדרכי מתוך מטרה ברורה לנתק אדם זה מחיי בעילה של חוסר שפיות, חוסר חיבור למציאות ופרובוקטביות.

מעטות הן יצירות הספרות שאוכל לכנות "משנות תפיסת חיים". ספרו זה של ג'ונתן ליטל בהחלט אחד מאותם בודדים. שוטמברפיהרר מקס אואה שלו מצליח לקחת את הקורא לסיבוב מרשים בתוך מוחו של נאצי, בתוך מוחו של כל אחד שבנסיבות הנכונות יכול להפוך לנאצי, או שמא לגלות זאת רק בדיעבד. למצוא עצמו יודע שהוא נאצי רק לאחר מעשה, ועוד אחד מן הגרועים שבהם.

ליטל מיטיב להיכנס לתוך ההוויה של גיבורו, הוא מוליך את הקורא אל המחוזות הפנימיים ביותר והלך הרוח הנסתר הכמוס ביותר ומצליח לעשות זאת דרך סקירה מקיפה של כל התרחשות מלחמת העולם השניה על חזיתותיה המרובות ועל הקונפליקטיים המרובים שבה.
כיאה לבחור צעיר הוא אף מצליח להגיע לשיאו מספר מרובה של פעמים – כמו למשל בתיאור בתיאור הרגיש על העברת ילדה בת ארבע מזרועות אביה ויריית החסד שהשחיל בעורפו של האב על מנת לחסוך ממנו את הכאב שבצפייה במות בתו. מוות "שהוא מדיניות". כן בהחלט, נאצי – מהסוג הרגיש.

שיא נרשם בעוד שטרומנפיהרר מקס אואה מנפק הסבר רציונאלי עד טירוף המחמיא דווקא לציונים, ובהם הוא מוכיח עד לדק שהציונות הינה למעשה המקרה המוצלח היחידי של הפאשיזם – הסבר שלא היה מבייש את ראשוני אוייבנו, אך באופן נסתר מצליח לשכנע אפילו את הימניים שבתוכנו בראציונליזם הטהור והבנת דקויות הנפש האנושית שבו. לא אכנס כאן להסבריו המפותלים של שטרומנפיהרר אואה, אותיר לכם את ההנאה שבכך.

כנותו של שטרומפנפיהרר אואה נוגעת ללב, בעיקר כשהוא מודה שהנצאים החליטו להתחיל ביהודים דווקא מתוך הערכה ליהודים ולא מתוך שנאה. “היהודים, ובכן הם האוייב הראוי היחידי, ולכן יש להתחיל בהם. השנאה היא מסווה שנועד לעודד את ההמונים לתמוך ברציחתם.” הוא אומר.

כן בהחלט, בנאליות של הרוע היא מונח מעט קלישאתי לתיאור ספר זה, אך עדיין, יצירת מופת שערכה האמיתי בהבאת הקורבן לתובנה שהוא חלק מהיותו קורבן, שכן למולו לא עומד דבר למעט חבורה של אנשים – פסיכופטיים כמעה, אולי כמו כולנו.

ספר חובה לכל יהודי!

תודה לרון

ביקורות באתר לספרים של ג'ונתן ליטל

רון דניאל כתב את הספר עצה מרוברט שווה זהב שיצא בהוצאת פרדס

אשמח אם תגיבו