אוניית המגדלור - זיגפריד לנץ (ספר)

אוניית המגדלור היא אונייה ישנה אשר אינה ראויה עוד לשיט, ומשמשת כמגדלור לאוניות המתקרבות לחוף ומזהירה אותן באמצעות איתותי אורות מפני שירטונים או מוקשים ימיים אשר שרדו בים מזמן המלחמה.

האונייה מונה צוות של מספר עובדים, כל אחד בתפקידו ובראשם האחראי בדרגת רב חובל.

האונייה מעוגנת במקום עומדה ואינה מסוגלת לשוט. מדי פעם מביאים אספקה מן החוף בסירה.

המסופר בספר קורה בעת המשמרת האחרונה של האונייה מאחר ובמקום אונייה-מגדלור מתכוונים להציב מגדלור בנוי וקבוע.
כבר בתחילת הספר, כשאנשי האונייה משיטים סירת עזר קטנה על מנת להושיט עזרה לשלושה אנשים אשר נסחפים בזרם על גבי סירתם, בדרכם לחוף, כבר ברגע זה הרגשתי שעוד מעט תתחולל דרמה. ואומנם האנשים אשר ניצלו הם חברת פושעים ובידם נשק. אנשי צוות האונייה אינם חמושים . נוצר מצב מסובך ויוצא דופן:
אנשי האונייה נתונים בידי הפושעים, ואילו חבורת הפושעים לא תוכל להגיע לחוף ללא עזרת צוות האונייה.
אומנם לאונייה יש סירה קטנה, אך בלתי אפשרי להשתמש בה.

התפעלתי מאוד משתי הדמויות המרכזיות: רב החובל והעומד בראש חבורת הפושעים אשר שמו דר' (למשפטים) קספרי . הדו שיח המתנהל ביניהם מדי פעם בפעם, הוא דו שיח חכם, מושחז, אינטליגנטי וחסר פחד. את השיחות האלו חזרתי לקרוא מספר פעמים. מרשים במיוחד המונולוג של דר' קספרי אודות עצמו, בו הוא שוטח את קורות חייו ואיך הגיע להיות פושע.

שיחה מעניינת נוספת היא שיחה בין רב החובל לבין בנו, אשר היה נער חולה ונלקח לאונייה על מנת "לנשום אויר צח ולא לשהות עוד במיטה". כאן מובא קונפליקט בין אב לבנו. (לאחרונה קראתי על קונפליקטים בין אמהות לבנות).

הספר עומד על הסכנות הנשקפות לחברות דמוקרטיות שלֵוות והיכן עובר הגבול בין פעולות ראויות ובלתי ראויות על מנת לשמור על הדמוקרטיה.
רב החובל נחוש להימנע משפיכות דם. האם הוא מצליח?

הספר רצוף באירועים מעניינים . הטלת המשמעת של רב החובל על אנשי צוותו עומדת למבחן מספר פעמים.
הנוף המתואר הוא כמובן רק נופו של הים. וזה מתואר על כל דקויותיו. בשעות שונות של היום, בעת רגיעה ובעת סערה. תיאורים יפים מאוד. לדוגמא: "הבקיעים החדים של הברקים, שהבליחו באפלה כעורקי  מינרלים, שהשחור העמוק של האופק, הסגול החיוור בשולי העננים; עמום וחסר ברק נפרש הים מתחת לממטר הנסוג , אפילו קצף הגלים לא נצנץ, רק שט אפור, אפור כערפל,מעל לישימון המים....."

ולסיום, בכל זאת קטע מבדר: אשתו של אחד מאנשי צוות האונייה הייתה בזמנו בטוחה שבעלה לא יחזור עוד מהמלחמה ופרסמה מודעת אבל. אך כשהבעל חזר וראה את המודעה, מצא אותה עלובה כל כך עד שעזב את אשתו.

מומלץ ביותר.

הערה: שני ספרים נוספים מאת לנץ: ההפלגה האחרונה – מומלץ מאוד. ו- השיעור בגרמנית אשר נמצא ברשותי אך עדיין לא קראתי.
לנץ שירת בחייל הים הגרמני בעת המלחמה וערק לדנמרק. אחרי המלחמה חזר לגרמניה.

רותי.

תודה לרותי

הסופר זיגפריד לנץ הוא חתן פרס גתה לספרות. הנובלה אוניית המגדלור זכתה להצלחה גדולה, תורגמה לשפות רבות, עובדה שלוש פעמים לקולנוע ונכללת בתוכניות הלימודים בבתי ספר בגרמניה. מפרסומה בשנת 1960 ועד היום היא מוסיפה לגעת בעצב החשוף של כל חברה שסכנה נשקפת לביטחונה.

ביקורות באתר לספרים של זיגפריד לנץ

 

אשמח אם תגיבו