צוואות וירושות - חיים כ"ץ, שמואל כ"ץ (ספר הדרכה)

צוואות וירושות.

למותו של אדם יש השלכות מרחיקות לכת.  אחרי מותו נשאר לאדם רכוש. מה יעשה בו? יש יורשים. יש יורשים על פי דין ויש יורשים על פי צוואה. יורשים עפ"י דין הם אותם אנשים שהמחוקק באופן פטרנליסטי חשב שאם היו שואלים את המנוח למי הוא היה רוצה לתת את הרכוש שלו ואיזה חלק, הוא היה אומר את זה. אבל מצד שני המחוקק אומר, זה לא מתאים לך תעשה צוואה ובה תקבע מה ייעשה ואיך ייעשה ברכושך אחרי מותך ואם עשית את זה הרי מה שקבעת גובר. המסקנה המתבקשת היא שאם אתה חי טוב עם מה שהחוק קבע, אתה לא חייב לעשות צוואה תלך לעולמך והעיזבון יתחלק ליורשים עפ"י דין בהתאם לחלקים שהחוק קובע, לא מתאים לך? תעשה צוואה. (מה תיתן, למי תיתן וכמה תיתן). אתה גם לא חייב לעשות צוואה שתואמת את מה שהחוק קובע

אבל תמיד צוואה תגבר על הדין.

ואם נעשו מספר צוואות, תמיד האחרונה היא זו שקובעת.

יש 4 דרכים להכין צוואה:

צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בע"פ רק זה. רשימה סגורה, אין דרך אחרת

אלו הצורות החיצוניות של הצוואה

צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה , תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו .

צוואה בעדים תהיה בכתב,( אבל לא כתב יד של המוריש, בכל כתב יד, גם מודפס)  תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת-ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור. (הוא לא מקריא להם את בצוואה)

 צוואה בפני רשות – תיעשה ע"י המצווה ( זה אישי, לא ניתן למנות שליח לכך). מי זו הרשות? שופט , רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, חבר של בית דין דתי (דיין), נוטריון (ראש העיר הוא לא רשות )  איך היא תיעשה? בשני אופנים

1.      יכול המצווה לבוא בפני הרשות ולומר את מה שהוא רוצה בע"פ.

2.      בא מוכן ומגיש את דברי הצוואה בכתב. (על ידי המצווה עצמו ולא על ידי שליח)

. צוואה בעל פה

(א) שכיב-מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה ; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג) צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

 את הצוואה אפשר לתקוף ב 2 דרכים

 האחת להגיד שהיא לא נעשתה כחוק : למשל לא נכתב תאריך נכון, אחד העדים היה קטין , השכיב מרע לא היה שכיב מרע והשניה מבחינת התוכן שלה. על האדם הופעלו לחצים, הוא לא היה כשיר, הצוואה לא מוסרית או לא חוקית וכו'.

באין צוואה – יש חוק. החוק אומר דבר חשוב. אם אדם מת. כל הרכוש המשותף שלו ושל בן זוגו נחלק ל – 2. חצי שייך לו, וחצי שייך לבן הזוג. הירושה היא רק חצי שלו.

אם הותיר המנוח יורשים וגם בן זוג : הבן זוג לוקח קודם כל את המטלטלין של הבית ואת המכונית. את זה לא מחלקים. ממה שנותר בן הזוג לוקח חצי ו והילדים את החצי השני.

אם אין צאצאים , ילך להורים או אחים אבל בחלקים אחרים, ומגיעים עד לסבא וסבתא ודודים.

קל ופשוט. זהו שלא כל כך. לא תמיד הכל חלק כל כך. וכאן בא הספר ומחדד דברים ועונה על שאלות.

הספר בנוי משאלות. לכל שאלה "תופרים" מקרה (ממחישים) ואז יש תשובה. כל מיני מקרי גבול.

למשל – מה קורה כאשר המוריש מת , ולפני שחילקו את הירושה היורש מת גם.

מה קורה כאשר היורש מת לפני המוריש.

מה ואת מי יורש ילד מאומץ?

האם אפשר לכתוב צוואה עם תנאים?

מה קורה שהילד נולד אחרי מות האב?

האם יש "הרצחת וגם ירשת"?

מי פסול לרשת?

האם אפשר לכפות על האדם לרשת? האם הוא יכול לסרב לרשת?

מה המעמד של ידוע בציבור?

מה קורה עם הכתובה?

מה קורה אם נפל פגם בצוואה?

על מי נטל ההוכחה בכל מקרה ומקרה? למשל מי צריך להוכיח שהייתה השפעה לא הוגנת בכתיבת הצוואה)

מה זו צוואה הדדית?

מזונות מהעיזבון?

ניהול העיזבון?

מה עושים בפועל?   מה זה צו קיום ירושה?

הצהרת מוות, האם אפשר להצהיר על אדם מת ללא תעודת פטירה? (ביחוד לניצולי שואה)

מהי אחריות היורשים?

האם ניתן לרשת חובות?

האם ילד שנולד בהפריה חוץ-גופית זכאי, לאחר מות המוריש, לרשת אותו?

ועוד ועוד ועוד ועוד

בקיצור כל מה שרצית לשאול על צוואות וירושות ולא העזת לשאול או שלא היה לך את מי לשאול.

הדבר העיקרי : הספר נתכתב בשפה ברורה לכל אדם.

באמת מומלץ בכל בית.

הסוף הספר יש נספח :  חוק הירושה.