מריה, הבתולה מנצרת - מארק האלטר (ספר)
|
מריה, הבתולה מנצרת - מארק האלטר (ספר)
מריה, הבתולה מנצרת - מארק האלטר (ספר). אין אדם שאינו מכיר את מריה, אמו של ישוע, הדמות המסתורית והנערצת שהעולם הנוצרי כולו סוגד לה. אף על פי כן לא נכתבו עליה בברית החדשה אלא משפטים ספורים, מעורפלים וסותרים. מדוע? מה ניסו להסתיר מאתנו?
מארק האטלר - מריה, הבתולה מנצרת
Marek Halter - Maria of Nazaret
הוצאת יהל, מקור 2007, תרגום 2009
מצרפתית: טל פלג
295 עמ'
סיפורו של ישו הוא אחד הסיפורים המוכרים ביותר בעולם כולו. אימו מריה גם היא מפורסמת לא פחות, למרות שבברית החדשה היא מוזכרת במספר משפטים בודדים. הניגוד בין מידת הפירסום לכמות המידע עליה, הוביל אמנים רבים לאורך השנים לפתח תיאוריות והסברים, כל אחד והכיוון שלו.
מארק האלטר, שבעבר כבר פירסם ספרים על דמויות נשיות מהתנ"ך, לקח על עצמו הפעם פרוייקט בסדר גודל שונה - מריה, אימו של הצלוב, שהרתה מרוח הקודש.
הספר מדבר על חייה של מרים, בטרם הפכה להיות "מריה הבתולה". בתקופה המוקדמת של חייה, היא עוד לא "אימו של הצלוב", היא רק הבת של יהויכין וחנה מנצרת.
בספר היא מתוארת כבוגרת מגילה, דעתנית ומשכילה, על אף הדעה הרווחת באותם ימים, שנשים לא צריכות להחזיק בדעות משלהן, ובטח ובטח שלא ללמוד.
הימים ימי קדם, ישראל נמצאת תחת שלטון הרומאים, הורדוס הוא המלך, ואלימות ומלחמות הן דרך חיים. שכירי החרב של הורדוס משתוללים בכפרים, בוזזים, הורגים, צולבים, ללא הבחנה וללא רחמים.
במהלך אחת הפשיטות של שכירי החרב, מרים פוגשת בחור צעיר, בראבא שמו, פושע בן גילה, שמסתתר מהחוק. היא עוזרת לו להתחמק משכירי החרב, ולמחרת הוא נעלם מבלי להשאיר סימן.
זמן מה לאחר המפגש ביניהם, יהויכין אביה מתעמת עם שכירי חרב שמגיעים שוב לנצרת, הורג אחד מהם ופוצע אחד אחר. על אף היותו איש שליו שמתנגד לאלימות, הוא לא יכול להעלים עין כשהבריונים מתעללים בזקנה מהכפר. כמובן שהוא נלקח, וידוע לכולם שבקרוב הוא יצלב. מרים לא מתכוונת לוותר על אביה בקלות, היא מחפשת את אותו בראבא, בידיעה שאם יש מישהו שלא מפחד לעמוד מול הבריונים, הוא האיש.
ביחד הם יוצאים למסע לנסות ולהציל את יהויכין ממוות בעינויים, ובסופו נרקמת תכנית מהפכנית - לגרום למרד בקרב בני ישראל, להפיל את הורדוס הרשע מהשלטון, ולכונן שקט ושלווה בארץ ישראל.
אפשר לנחש מדוע התכנית מועדת לכישלון - למרות שלכולם יש את אותן תקוות וחלומות, הפילוג בעם עמוק מדי, וכשראשי המאבק המתכונן נפגשים, הם לא מצליחים להעביר יחד ארוחת ערב מבלי להיכנס לוויכוחים מרים בנוגע לדרך הפעולה.
באותו כינוס ראשוני, מרים עוברת שינוי בעצמה - אם לפני כן היא האמינה שיש למרוד ולנקוט באלימות על מנת להחזיר את השלום והשקט לאיזור, באותם רגעים היא מבינה שרק אהבה מביאה אהבה (ואולי היא הייתה ההיפית הראשונה?).
מארק האלטר בעצם נותן כאן תפקיד למרים שאולי לא היה לה במציאות - הוא טוען שכל רעיונותיו של בנה, היו בעצם הרעיונות שלה, והיא הייתה זו ששתלה את רעיון האחווה בליבו. האלטר נותן בספר למרים עוד פן שסותר את האמונה הרווחת - הוא נותן לה את המושכות, ומסביר שהרעיון לרדת בן לאלוהים, היה הרעיון שלה, היוזמה שלה, וזה קרה מתוך אמונתה השלמה שזה אפשרי. אלוהים - זוז הצידה, מרים היא זו שהביאה את ישו ואת האידיאולוגיה שלו לעולם.
הספר לא אחיד ברמתו מבחינת סיפור ועלילה. יש קטעים מעניינים וסוחפים, יש קטעים משמימים ומשעממים. לא משנה באילו צבעים נצבע את מרים, סיפורה לא יהיה מעניין כמו סיפורו של בנה. כאמור, יש קטעים מעניינים, אבל אם נסתכל על הספר כשלם - אני בטוחה שאפשר למצוא ספרים אחרים, שיספרו את סיפורה הבדוי בצורה מעניינת ועמוקה יותר.
למרות הניסיון להציג נערה מתבגרת באור בוגר ומרדני, לרוב מתקבל הרושם שהיא דווקא ילדותית ועקשנית, וקשה להתחבר לדמות כזו.
יש פה ניסיון לשרטט את דמותה של מרים בצורה שונה, להפוך אותה מ"אמא של" לדמות ראשית בפני עצמה, אבל אולי, רק אולי, לא בכדי הקדישו לה בברית החדשה רק שורות בודדות. או שהסיפור שלה לא באמת מעניין כמו הסיפור של הבן הסלבריטי שלה, או שניתן לרקום לה סיפור מעניין מאוד, אבל לא בספר הזה.
תודה לעתליה
ומעט על הסופר.
מארק האלטר, סופר, הוגה דעות, ואיש פוליטי רב פעלים, לוחם נלהב למען זכויות האדם ולמען השלום במזרח התיכון ובעולם כולו, כתב למעלה מ-29 ספרים שתורגמו לשפות רבות.
בשנים האחרונות מתמקד האלטר בדמויות נשים מסתוריות ומרתקות. דומה כי האלטר כותב מחדש את ההיסטוריה של האמונה באל אחד, מנקודת מבטה של האישה. כתיבתו של האלטר סוחפת ומעוררת התרגשות. העבר נחשף לנגד עינינו עשיר בפרטים וגדוש באינפורמציה היסטורית.
האלטר נולד בפולין ב - 1936 והגיע לצרפת בגיל ארבע עשרה. כבן להורים ניצולי שואה שנמלטו מגטו ורשה בעזרתם של פולנים קתולים, גילה עניין אישי בחסידי אומות העולם, ואף יזם והפיק סרט דוקומנטארי "צדק" המוכיח כי הטוב יכול לשרוד גם בנסיבות הקשות ביותר.
"היהדות", לדבריו, "מציבה את האתיקה האנושית ביותר- ובחרת בטוב. ההזדהות שלי עם היהדות היא מתוך בחירה חופשית".
אשמח אם תגיבו
Article viewed 549 times