חתונה סיציליאנית - פול סלומון (ספר)

הספר "חתונה סיצליאנית" מתחיל בלוויה עליה מספר לנו בנו של המנוח. הוא מתאר את הלוויה ומתחיל לעשות חשבון נפש בינו לבין עצמו, חשבון נפש שאופייני למי שאיבד אדם יקר לו. במהלך חשבון הנפש הוא מתחיל לחזור לעברו ולהזכר בילדותו, וילדותו לא הייתה פשוטה כלל.
ג'יורי הילד שהרגע איבד את אביו חוזר לזיכרונותיו מימי השואה. הוא היה נער בתחילת שנות התבגרותו בהונגריה כאשר עקרו את משפחתו מביתם והעבירו אותם לבית היהודי שסומן במגן דוד צהוב. כל פעם הגיעו חיילים נאציים לבית יהודי ולקחו משם יהודים אל הלא נודע. כך נשאר ג'יורי ללא הוריו שנלקחו.
כאשר הנאציים תופסים אותו הוא מצליח להימלט רגע לפני הנסיעה אל הלא נודע והופך לאסיר נמלט, בגפו, ברחובות. הוא מנסה למצוא לעצמו מקלט ועובר בין בתים שונים ואפילו מלונה של כלב. בסופו של דבר הוא מוצא מקלט בביתה של ילדה נוצריה, אסתר, והם מתאהבים. כאשר מלשינים על המצאותו של יהודי בביתה היא מחליטה לעזוב את אימה ולהצטרף אליו לרכבות הגירוש. כאשר הם מגיעים לרציף המחנה, רגע לפני  שהפרידו בינם - ג'יורי למחנה הגברים ואסתר למחנה הנשים – הם מחליטים להתחתן כשאלוהים משיא אותם ולכן רק הוא יכול להפריד בינם. הם מספיקים להתנשק נשיקה קצרה ולהבטיח שלא ישכחו זה את זה ומיש מופרדים והולכים איש איש להתמודד עם עולם הזוועות שחיכה לו.
הקורא מלווה את ג'יורי בקורותיו במחנה, כאשר האהבה לאסתר וזיכרון החתונה הם הדבר שלמעשה נותן לו סיבה להמשיך ולחיות. נותן לו תקווה.

היה לי מאוד קשה להכנס לספר. את העמודים הראשונים שלו קראתי שוב ושוב. לא הצלחתי להבין מי נגד מי, אך ברגע שהצלחתי לשוקע בתוך הספר, לא הצלחתי לעזוב אותו. נכון שהעובדה שהספר לא מחולק לפרקים או לחלקים כלשהם, הקשתה על הקריאה. כל הספר כתוב כיחידה אחת, גם העבר, גם ההווה, גם היומנים ואותי זה בלבל מאוד. אך זה יצר גם אווירה דחוסה. אווירה שכל הזמן קורה משהו ושאין רגע לנשום, ואכןקראתי את הספר בנשימה עצורה, נהנית מהכתיבה המיוחדת ומלאת העומק של פול סלומון.

סיפור העבר נכתב בצורה מאוד אמינה ומהודקת, באופן מרגש ועוצמתי, אך דווקא בסיפור המסגרת הרגשתי שנשארתי עם מעט חורים בעלילה ושאלות לא פתורות שהסופר לא נתן עליהן את הדעת.

אמנם זהו ספר העוסק בשואה, אך זהו לא אחד מהספרים המזעזעים והמחרידים. המוות נמצא שם, אבל התקווה נמצאת שם יותר. ובכל זאת זהו לא סיפור אהבה מתוק עם סוף טוב, זו סיפור שמצאתי בו עומק ושאלות הרות גורל וגם הופתעתי לקראת הסוף כשחשבתי שברור לי מה הולך לקרות וזה לא בדיוק מה שקרה.

נהנתי מהספר ומהכתיבה שללא ספק ארצה לקרוא מספריו הקודמים של פול סלומון (שע"פ הכתוב בכריכה האחורית של הספר הוא אחד מהסופרים החשובים של הונגריה).

לצד אהבה סבל ותקווה הספר הוא דם סיפור של החמצה, כאב, ונאמנות. נאמנות רגשית.
מומלץ בחום.

תודה ליעל