הדבר היה ככה - מאיר שלו (ספר)
הדבר היה ככה - מאיר שלו (ספר). מן הספר עולה דמותה הססגונית של טוניה, שעלתה לארץ לאיחוד משפחות בזמן העלייה השלישית. בתה בתיה תאמר, היא לא ממייסדי נהלל, כשבאה כבר עמדו צריפים ורפתות, מעט סוכר ושמן קיבלו בהקפה במה שנקרא "המחסן", ובכל זאת, דמותה מצטיירת כאישה נחושה ועקשנית שבמו ידיה בנתה את ביתה בארץ הזאת.
2009
הוצאת עם עובד
ספריה לעם
226 עמוד
עיצוב העטיפה : דוד פולונסקי
מרגע שסופר מוציא לאור את ספרו, הוא לא רק שלו, הוא גם של הקורא. והקורא, מוצא בספר מה שהוא מבקש.
מאיר שלו מספר בספרו על סבתו טוניה מנהלל ושואב האבק שלה ואני מצאתי בספר את סיפורה של הארץ הזאת והאנשים שבנחישות ובצניעות שתלו, בנו וסללו את דרכנו. הספר הוא געגוע לימים ולדמויות הססגוניות שמילאו את הארץ.
גם אני התגעגעתי, לסבתות שלי.
מן הספר עולה דמותה הססגונית של טוניה, שעלתה לארץ לאיחוד משפחות בזמן העלייה השלישית. בתה בתיה תאמר, היא לא ממייסדי נהלל, כשבאה כבר עמדו צריפים ורפתות, מעט סוכר ושמן קיבלו בהקפה במה שנקרא "המחסן", ובכל זאת, דמותה מצטיירת כאישה נחושה ועקשנית שבמו ידיה בנתה את ביתה בארץ הזאת.
טוניה, היא מה שמכונה "חולת ניקיון". שואב האבק, או בלשונה ה"סוויפר", הוא לכאורה בדיוק המתנה המתאימה לאישה שאוהבת לנקות, אבל לא כך הוא. עלילות שואב האבק שעשה דרכו מארצות הברית, באוניה, רכבת, סוס ועגלה, עד נהלל שזורות בספר הזה, לצד הסיפור על משפחתה של בתיה, אמו של מאיר שלו, שבאה מאוקראינה לארץ ישראל ובנתה את ביתה בנהלל.
אודה ולא אבוש, שבזמן הקריאה חשבתי לעצמי, כמה אפשר לכתוב על שואב אבק אחד וסבתא שפוחדת מלכלוך, אולם הספר הוא לא באמת על הסוויפר. הסוייפר הוא רק דמות משנה.
צחקתי בקול כשנזכרתי בסבתא של ילדיי, בכיתי כשנזכרתי בסבתות שלי.
יש לי חברה שנולדה באחת ממדינות אירופה, עלתה לארץ כבגירה, כשלקחה את הספר היא אמרה, אני לומדת עברית ממאיר שלו. השפה היא ערך מוסף של הספר הזה. בעברית יפה, פיוטית ומשובחת מספר לנו שלו מעשייה מחיי הארץ הזאת.
מומלץ מאוד !!!
תודה לדורית
עוד ביקורות באתר על ספריו של מאיר שלו
אשמח אם תגיבו
Article viewed 866 times


