פרקליט אנונימי - ג´רמי בלקמן (ספר)
|
פרקליט אנונימי - ג´רמי בלקמן (ספר)
פרקליט אנונימי - ג´רמי בלקמן (ספר). ובכן, עד שלא קוראים את הספר אי אפשר לדמיין עד כמה הוא ממש נשכני. הקורא מוזמן להיכנס לעולם המשפטנות, או ליתר דיוק מה שקורה מאחורי הקלעים: במשרד, ביחסים בין הצוות, ביחסים על לקוחות, וביחסי שותפים במשרדי עורכי דין בעלי מוניטין כשפסגת השאיפה של כל עו"ד היא להיות - שותף מלא. זו צורה של הכרה וכבוד. הפרקליט האנונימי שואף להיות עו"ד שותף ובבלוג הוא משתף את קוראיו בכל מה שקורה במשרד. דבר זה עומד לו לבסוף לרועץ.
הוצאת כתר
296 עמוד
2009
תרגום יעל סלע-שפירו
296 עמוד
2009
תרגום יעל סלע-שפירו
אם הייתי נתקלת בבלוג הזה ברשת, לא בטוח שהייתה לי סבלנות לשבת מול המחשב ולקרוא את הרשומות.
בספר, הן נקראות קצת אחרת ובכל זאת זה סיפורו של בלוג שכתוב כמו בלוג.
פרקליט אנונימי, שרוצה מקום שבו יוכל לפרוק את כל מחשבותיו, רגשותיו, תסכוליו ממה שקורה אצלו במשרד מחליט לפתוח בלוג, ולכתוב.
בכריכת הספר כתוב "פרקליט אנונימי ספר שכתוב בצורת בלוג הוא רומן ביכורים מצחיק ונשכני". ובכן, עד שלא קוראים את הספר אי אפשר לדמיין עד כמה הוא ממש נשכני. הקורא מוזמן להיכנס לעולם המשפטנות, או ליתר דיוק מה שקורה מאחורי הקלעים: במשרד, ביחסים בין הצוות, ביחסים על לקוחות, וביחסי שותפים במשרדי עורכי דין בעלי מוניטין כשפסגת השאיפה של כל עו"ד היא להיות - שותף מלא. זו צורה של הכרה וכבוד. הפרקליט האנונימי שואף להיות עו"ד שותף ובבלוג הוא משתף את קוראיו בכל מה שקורה במשרד. דבר זה עומד לו לבסוף לרועץ.
אבל זה הסוף. בנתיים, לספר: לפי מה שהפרקליט מתאר, אין חיים מחוץ למשרד לאף אחד. עליך להקריב את כל כולך למשרד ולעבודה. הפרקליט עסוק כל העת לבדוק את כולם שיהיו נאמנים וכבולים למשרד. לאחת השכירות הוא לא מרשה להשתעל. "היא עושה זאת בכוונה, מפני שלא הרשיתי לה ללכת הביתה". יש לו טענות כנגד אחת השכירות ששומרת כשרות. כשמזמינים אותה למסעדות זולות היא מסרבת אבל כשמזמינים למסעדות יוקרה, היא "תאכל שרימפס נאים מגולגלים בפרוסת בייקון עם כוס חלב שמוגשים על בטנו החשופה של פלסטיני ביום כיפור אם רק תגידו לה שזה יקר".
למוזיקאי שמתכתב איתו ולבסוף נפגש עמו הוא אומר:"תראה מותר לך דבר אחד. לא חשוב אם זה ספרים, בילויים עם מעט החברים שנשארו לך או שינה, כי יש זמן לאזן בין חיי עורך דין שכיר לבין תחביב חיצוני אחד. אחד בלבד. אם אתה רוצה לקרוא ספרים, או לצפות בסרטים או לבלות קצת עם המשפחה אנחנו מוכנים לסבול את זה..... אבל ברגע שיש לך יותר מתחום עניין אחד אנחנו מתחילים לפקפק במחוייבויות שלך להקריב כמה שצריך כידי להתקדם במקום כמו המשרד שלנו".
זו רוח הספר. כל תנועה ותגובה של מי מהשותפים , שכירים ועוד נצפית בזכוכית מגדלת ותופסת נפח בתיאור הקטע עד שהקורא (אני) לא יודע אם לצחוק או לבכות.
.
שאלתי עצמי לא פעם לאורך הקריאה האם זו האמת? או שהאם הסופר בכוונה מקצין כך את הדברים על מנת ללעוג ולהעמיד את התחום הזה של השיעבוד לעבודה, לתואר ולתפקיד בקנה מידה שפוי?
הספר מלא בתיאורים מצחיקים, זו סאטירה במיטבה. הפרקליט `תוקף` כל מצב מכל הכיוונים. אפילו על השירותים יש לו מה להגיד ועל נייר הטואלט ועל מי שמשלם את החשבונות בסופו של דבר.
נשים אצלם למשל צריכות להתנצל אם הן נשארות עם התינוק יממה אחת לאחר הלידה. אין לו סבלנות לאף אחד. לא לשכירים שעובדים איתו במשרד וגם לא למי שמשרת אותו מחוץ למשרד, או למי שצריך להתחלק איתו בזמן: "הגענו לקופה. רציתי לחסוך קצת זמן וניגשנו לקופה המהירה. חמישה עשר מוצרים לכל היותר. היו לי שישה עשר. איזשהו אידיוט שעמד לפני הסתכל לתוך העגלה שלי, ספר בלב - ראיתי איך השפתיים שלו זזות - ואמר לי שיש לי יותר מדי מוצרים. "במה אתה עובד?" שאלתי אותו. "אני עובד מהבית" "טוב, אני עורך דין במשרד מסחרי. הזמן שלי יקר. שלך כנראה לא. אני ממהר".
במקביל לכתיבת הבלוג, מקיים הפרקליט תכתובת מייל עם אחייניתו ואיתה הוא מתייעץ לגבי הבלוג. אחייניתו מתחילה לפרסם את הבלוג בקרב מכריה ואט אט הוא מתחיל לקבל תגובות. כל התגובות האפשריות: עצות, סימני זיהוי, בקשות לעזרה, ועוד...
=======
ספר נחמד, קליל, סוחף. קראתי אותו תוך יום אחד וצחקתי הרבה.
הקורא לא יכול להשאר אדיש לנוכח התעלולים של הפרקליט. בין אם אלו תעלולים אמיתיים ובין אם תעלולים בתיאורי המצבים.
מעלה בנוסף, את השאלה עד כמה אנו באמת יכולים להיות אנונימיים לגמרי ברשת, כאשר הכלי הזה שנקרא בלוג סוחף לכתוב הכל כאשר אתה חושב שאף אחד לא יזהה אותך.
תודה לאילה
ההמלצה של נוריתהה ל פרקליט אנונימי
אשמח אם תגיבו
תודה לאילה
ההמלצה של נוריתהה ל פרקליט אנונימי
אשמח אם תגיבו
Article viewed 888 times
הוספת תגובה