המשרד למקרים מיוחדים - נתן אנגלדר (ספר)
|
המשרד למקרים מיוחדים - נתן אנגלדר (ספר)
המשרד למקרים מיוחדים - נתן אנגלדר (ספר). המשרד למקרים מיוחדים הוא סיפור של התפוררות אישית וחברתית. דרמה משפחתית מרתקת הנוגעת באובדן, אשמה ובושה. זהו רומן מהפנט ועמוק, שלצד רגעיו הקודרים ספוג גם בחום אנושי, הומור ותקווה.
הוצאת כתר
הוצאת מטר
2008,
תרגום מאנגלית: כרמית גיא,
443 עמוד,
.THE MINISTRY OF SPECIAL CASES
המשרד למקרים מיוחדים הוא סיפור של התפוררות אישית וחברתית. דרמה משפחתית מרתקת הנוגעת באובדן, אשמה ובושה. זהו רומן מהפנט ועמוק, שלצד רגעיו הקודרים ספוג גם בחום אנושי, הומור ותקווה.
אילולא קראתי בעבר מאמר עיתונאי בו התוודעתי לסיפורה של הקהילה היהודית המיוחדת במינה שפרחה בבואנוס איירס בירת ארגנטינה בתחילת המאה העשרים ובמיוחד בשנות ה-20, קהילה עשירה שחבריה היו סרסורים יהודים, מלווים בריבית וזונות, רובם מהגרים ממזרח אירופה, קהילה עשירה שלחבריה אולי לא הייתה טיפת מצפון מוסרי אך באופן אבסורדי הייתה תחושת שייכות לעם היהודי ולכן הנהיגה בית כנסת פעיל ושלל מוסדות אחרים, אילולא קראתי עליה קודם לכן במאמר מקיף לא הייתי מבין את כל הפרטים בספרו של נתן אנגלנדר "המשרד למקרים מיוחדים" העוסקים גם בהתכחשותם של צאצאי אותם פושעים וזונות יהודיים לקהילה הנכחדת של הוריהם בבואנוס איירס.
זאת ארגנטינה של 1976, מדינה שחווה (שוב) טלטלות פוליטיות המפילות ממשל אחד ומעלות ממשל אחר, ממשל של חונטות צבאיות, במקומו. ממשל הנאבק בעשירים ובהשכלה ובכל דבר הרומז על התנגדות פוטנציאלית לשלטון החדש ולכוחו של הצבא.
קדיש פוזנן הוא מעין נוכל לא-יוצלח או שמה מוטב להגדירו ככלבויניק (אדם המתעסק בכל מיני דברים) שאיתרע מזלו (אם תשאלו אותו אז דווקא התמזל מזלו) ומוצאו המפוקפק מזונה יהודיה מקהילת "אגודת עושי החסד" הנכחדת ואב עלום, יחד עם גאוותו במוצאו היהודי מהקהילה שהייתה ואיננה תחת להסתירו במבוכה כיהודים אחרים שיצאו מבני אותה קהילה, מרחיקה אותו ואת משפחתו מלצורף כחברים מן המניין ב"איחוד הקהילות היהודיות" בבואנוס איירס וכך משפחתו הקטנה והיהודית הופכת למבודדת למדיי.
את פרנסתו מוצא קדיש פוזנן במקצוע הייחודי של מחיקת הכתובות הרשומות על המצבות בבית הקברות היהודי שהקימה לעצמה קהילת "עושי החסד" וזאת בזימונו החשאי על ידי הצאצאים הנבוכים של בני אותה קהילה בשכן מנסים להשתלב בקהילה היהודית ועל כן מעוניינים למחוק את שם אבותיהם כדי שלא ניתן יהיה להתחקות בבירור אחר מוצאם המפוקפק. קדיש פוזנן בז להם אך ממלא את רצונם בשמחה שכן הוא מביא לו פרנסה.
אשתו ליליאן, ש"סרחה" בעיני משפחתה בכך שהתאהבה בבן של הזונה ונישאה לו, עובדת כמזכירה מצליחה במשרד ביטוח פרטי ובנם היחיד פאטו למד כסטודנט באוניברסיטה עד שהמהפכה הפכה אותו לאנרכיסט קטן.
מסיבה לא ברורה הכרוכה בהלשנה או חשד שווא נעצר פאטו מול אביו הנדהם ונלקח למקום לא ידוע. קדיש וליליאן פוזנן נאלצים לצאת לחפשו אך לשווא. המשטרה מתכחשת לכך שהיא "חטפה" אותו ואין גורם ידוע אחר שהיה יכול לעשות זאת (שכן הם עניים ולא התקבלה עבורו דרישת כופר). בשל כך יוצאים קדיש וליליאן למסע אבוד המוביל אותם למחוזות שונים מגנרל רב השפעה ועד לנשיא הקהילה היהודית ורבה, מתחנות משטרה ועד לכומר נכלולי שמבטיח כי ביכולתו לעזור ואפילו לרצוח הטוען כי הרג במו ידיו בשירות הממשלה לא מעט מאותם צעירים שנעלמו. כל זאת הם עושים כדי לאתר את בנם ומה שעלה בגורלו והמשפחה הקטנה מתפרקת לחלוטין במסע המסויט בעיר הבירה של הארץ שמשתוללת בה האנרכיה ורבים נעלמו ונרצחו.
אחת מתקוותיהם האחרונות הם "במשרד למקרים מיוחדים" אך גם שם לאחר שצלחו את כל התורים והגיעו לפקידים האמונים לשרת את ההמון המבוהל, עדיין לא קיבלו כל תשובה, או לפחות תשובה תכליתית שרצו בה..
לסיכום זהו סיפור פרוזאי בעל נקודות אבסורדיות ומשעשעות אך מעטפת קודרת לגורלה של ארגנטינה באותם שנים של שלטון החונטות הצבאיות אך יש מי שיזכור כי עד היום ארגנטינה מתקשה לשלוט בגורלה ומשברים כלכליים וזעזועים פוליטיים עדיין מאיימים על שלומה. ומאידך לא רק ארגנטינה סובלת מאותם תסמינים המאפיינים את רוב מדינות אמריקה הלטינית.
תודה לדיוויס
ביקורות באתר לספרים של נתן אנגלדר
ההמלצה של נוריתהה ל המשרד למקרים מיוחדים
אשמח אם תגיבו
הוצאת מטר
2008,
תרגום מאנגלית: כרמית גיא,
443 עמוד,
.THE MINISTRY OF SPECIAL CASES
המשרד למקרים מיוחדים הוא סיפור של התפוררות אישית וחברתית. דרמה משפחתית מרתקת הנוגעת באובדן, אשמה ובושה. זהו רומן מהפנט ועמוק, שלצד רגעיו הקודרים ספוג גם בחום אנושי, הומור ותקווה.
אילולא קראתי בעבר מאמר עיתונאי בו התוודעתי לסיפורה של הקהילה היהודית המיוחדת במינה שפרחה בבואנוס איירס בירת ארגנטינה בתחילת המאה העשרים ובמיוחד בשנות ה-20, קהילה עשירה שחבריה היו סרסורים יהודים, מלווים בריבית וזונות, רובם מהגרים ממזרח אירופה, קהילה עשירה שלחבריה אולי לא הייתה טיפת מצפון מוסרי אך באופן אבסורדי הייתה תחושת שייכות לעם היהודי ולכן הנהיגה בית כנסת פעיל ושלל מוסדות אחרים, אילולא קראתי עליה קודם לכן במאמר מקיף לא הייתי מבין את כל הפרטים בספרו של נתן אנגלנדר "המשרד למקרים מיוחדים" העוסקים גם בהתכחשותם של צאצאי אותם פושעים וזונות יהודיים לקהילה הנכחדת של הוריהם בבואנוס איירס.
זאת ארגנטינה של 1976, מדינה שחווה (שוב) טלטלות פוליטיות המפילות ממשל אחד ומעלות ממשל אחר, ממשל של חונטות צבאיות, במקומו. ממשל הנאבק בעשירים ובהשכלה ובכל דבר הרומז על התנגדות פוטנציאלית לשלטון החדש ולכוחו של הצבא.
קדיש פוזנן הוא מעין נוכל לא-יוצלח או שמה מוטב להגדירו ככלבויניק (אדם המתעסק בכל מיני דברים) שאיתרע מזלו (אם תשאלו אותו אז דווקא התמזל מזלו) ומוצאו המפוקפק מזונה יהודיה מקהילת "אגודת עושי החסד" הנכחדת ואב עלום, יחד עם גאוותו במוצאו היהודי מהקהילה שהייתה ואיננה תחת להסתירו במבוכה כיהודים אחרים שיצאו מבני אותה קהילה, מרחיקה אותו ואת משפחתו מלצורף כחברים מן המניין ב"איחוד הקהילות היהודיות" בבואנוס איירס וכך משפחתו הקטנה והיהודית הופכת למבודדת למדיי.
את פרנסתו מוצא קדיש פוזנן במקצוע הייחודי של מחיקת הכתובות הרשומות על המצבות בבית הקברות היהודי שהקימה לעצמה קהילת "עושי החסד" וזאת בזימונו החשאי על ידי הצאצאים הנבוכים של בני אותה קהילה בשכן מנסים להשתלב בקהילה היהודית ועל כן מעוניינים למחוק את שם אבותיהם כדי שלא ניתן יהיה להתחקות בבירור אחר מוצאם המפוקפק. קדיש פוזנן בז להם אך ממלא את רצונם בשמחה שכן הוא מביא לו פרנסה.
אשתו ליליאן, ש"סרחה" בעיני משפחתה בכך שהתאהבה בבן של הזונה ונישאה לו, עובדת כמזכירה מצליחה במשרד ביטוח פרטי ובנם היחיד פאטו למד כסטודנט באוניברסיטה עד שהמהפכה הפכה אותו לאנרכיסט קטן.
מסיבה לא ברורה הכרוכה בהלשנה או חשד שווא נעצר פאטו מול אביו הנדהם ונלקח למקום לא ידוע. קדיש וליליאן פוזנן נאלצים לצאת לחפשו אך לשווא. המשטרה מתכחשת לכך שהיא "חטפה" אותו ואין גורם ידוע אחר שהיה יכול לעשות זאת (שכן הם עניים ולא התקבלה עבורו דרישת כופר). בשל כך יוצאים קדיש וליליאן למסע אבוד המוביל אותם למחוזות שונים מגנרל רב השפעה ועד לנשיא הקהילה היהודית ורבה, מתחנות משטרה ועד לכומר נכלולי שמבטיח כי ביכולתו לעזור ואפילו לרצוח הטוען כי הרג במו ידיו בשירות הממשלה לא מעט מאותם צעירים שנעלמו. כל זאת הם עושים כדי לאתר את בנם ומה שעלה בגורלו והמשפחה הקטנה מתפרקת לחלוטין במסע המסויט בעיר הבירה של הארץ שמשתוללת בה האנרכיה ורבים נעלמו ונרצחו.
אחת מתקוותיהם האחרונות הם "במשרד למקרים מיוחדים" אך גם שם לאחר שצלחו את כל התורים והגיעו לפקידים האמונים לשרת את ההמון המבוהל, עדיין לא קיבלו כל תשובה, או לפחות תשובה תכליתית שרצו בה..
לסיכום זהו סיפור פרוזאי בעל נקודות אבסורדיות ומשעשעות אך מעטפת קודרת לגורלה של ארגנטינה באותם שנים של שלטון החונטות הצבאיות אך יש מי שיזכור כי עד היום ארגנטינה מתקשה לשלוט בגורלה ומשברים כלכליים וזעזועים פוליטיים עדיין מאיימים על שלומה. ומאידך לא רק ארגנטינה סובלת מאותם תסמינים המאפיינים את רוב מדינות אמריקה הלטינית.
תודה לדיוויס
ביקורות באתר לספרים של נתן אנגלדר
ההמלצה של נוריתהה ל המשרד למקרים מיוחדים
אשמח אם תגיבו
Article viewed 1144 times
zipil18
1. תודה על הסקירה.
shaynr
2. מעניין מוטיב מחיקת הזיכרון של המתים
דיוויס
3. אגב, שמו האמיתי של פאטו פוזנן הוא פבלו..
הוספת תגובה