הוצאת ברקאי ספרים
מהדורה ראשונה 2003,
303 עמודים
תקציר הספר:
"ארבעה חודשים לאחר שאחיו הצעיר, דורון, נופל בשבי, ולאחר שממשלת ישראל מועדת בניסיונותיה לקדם את החזרתו, מחליט דרור הראל, לעשות מעשה. הראל, לכאורה אזרח מן השורה מתגלה כאיש - מחשבת רב מעללים, הסוחף את חבריו-לוחמיו אל מעמקי עלילה נפתלת, מתוחכמת ורגישה, עד לסופה המפתיע. שילוב נדיר בין מבצעים צבאיים נוסח ג`ון לה קארה, חברות ללא גבולות, ועוצמת הרגשות של משפחות הנעדרים, הופכים ספר זה לאייקון מופלא של החברה הישראלית. הדס המרוב בעל תואר שני במנהל עסקים והנדסת מכונות ומי ששרת כקצין ביחידות עילית ביניהן יחידת המסתערבים והיחידה המיוחדת ללוחמה בטרור, פורש בפנינו עלילה מרתקת הנסמכת על ידע ושליטה מקיפים בעולם הביצוע והחשיבה של היחידות המיוחדות. סיפרו הדאשון הינו מסמך מותח ודמיוני, אך קשה למצוא אמיתי ממנו..."
==============
ספרים או סרטים מן הז`אנר של מתח ופעולה צבאיים מעולם לא משכו אותי לקרוא.
הספר הזה שונה. הספר הזה קשור למציאות שלנו. למציאות שבה אנו חיים. קשור לסוגיית השבויים והאחריות שלנו כמדינה להחזירם הביתה בשלום.
אחרי שהתגברתי על הרתיעה לקרוא, בעיקר בשל תמונת העטיפה, נתפסתי לגמרי לספר. לאורך כל קריאת הספר, ליוו אותי, דמותו של גלעד שליט בעיקר ויתר שבויינו.
תקציר הספר (למעלה) מספר את הסיפור. אך אני חייבת להוסיף התרשמות מאופן כתיבת הספר. הספר כתוב כך שכל פרק מכיל שלושה דפים בלבד. כל פרק מדבר על סצינה מסויימת... כן, הרגשתי שאני קוראת תסריט. מערכה מערכה עד לחיבור כל חלקי הספר לסיום המוצלח.
יש נגיעות קטנות של דיעה אישית של הכותב, על הממשלה, על התנהלותה בהחזרת שבויים אך הן לא משתלטות על עלילת הסיפור וישנן עוד הבלחות קצרצרות מדי פעם של דעותיו השונות של המספר.
הספר כתוב היטב. עכשיו התעורר בי הרצון לקרוא את הספר "הנעלמים" של קובן. מגלישה ברשת הבנתי שספר זה הושווה לספרו של קובן.
קראתי לאט. לא רציתי שהספר ייגמר. כשסיימתי לקרוא, התפרסמה בעיתון ידיעות [11-12.9] כתבה ענקית על ספרו של סלימאן אה-שאפי, הספר על גלעד שליט.