חדר משלו - מתן יאיר (ספר)

חדר משלו הוא ספר מרגש ונוגע ללב.

אני קוראת את הספר ומציצה מזווית העין על הבן כמעט 13 שלי. כמה מוגנים ושלווים נראים חייו, אבל כמה מפעפע מתחת לשטח.

פעם כשהיה תינוק, המליצו לי לזחול על ריצפת הבית ולהסתכל על הכל מזווית הראיה שלו. כך אוכל לזות את כל הכשלים ,המהמורות, הבורות וכשלי הבטיחות שאורבים לו. בעודי קוראת את הספר, חשתי כאלו שוב אני זוחלת על ארבע, הפעם לגובה בר מצווה ובוחנת מחדש את היום יום, בית הספר,ההורמונים, החברים ואפילו איך נראית ומרגישה פוליטיקה בזוית הזו.

לגיבור הספר ( והוא אכן זכאי לתואר גיבור) היתה משפחה נורמטיבית, אבא, אמא, אח גדול ,אחות גדולה ומזגן בקיר. הסיפור מספר על שנה בחייו של הגיבור כאשר המשפחה התפרקה. האב שלא חזר לעצמו לאחר מלחמת יום הכיפור עזב ולקח איתו את המזגן תוך שהוא משאיר חור בלב ופצע בקיר. האח הגדול והנערץ לא מצליח להתמודד עם היום יום הלא מתפקד של המשפחה ובורח ,לאחות בעיות משלה , האם מתפקדת, מצליחה לעבוד ולפרנס ,להחזיק את כולם איכשהו ,בקושי אך היא בודדה והופכת לתלותית בגיבור ואפילו עוברת לישון איתו בחדרו.

הספר הוא למעשה יומנו של הנער באותה השנה,לשמחתו ולמזלו, היתה לו יועצת חמה וחכמה בבית הספר שהצליחה לראות אותו מבעד לכל המסכות ומסייעת לו בהתמודדות. וההתמודדות? כאלו כל המוזכר למעלה לא מספיק, יש לגיבור גם התמודדוית של גיל 13- מראה ומשקל, חברים, אהבה ראשונה, כלב יקר, שיעורי ספורט וגם מלחמת המפרץ..... העוצמה של הספר היא ביכולת להעביר את זוית הראיה של הספר – החשיבות שהגיבור נותן לאירועים היא חשיבות של בן 13 ושונה לגמרי מהדרך שבה מבוגרים היו רואים את הדברים.

השימוש בטכניקת היומן מאפשרת לנו לקרוא את הדברים מנקודת מבטו אבל גם מאפשרת לנו לראות את ההתפתחות לאורך השנה. המספר עושה זאת בדרכים שונות, החל מאורך הקטעים , כמות הנושאים המטופלים בכל קטע וגם העלאת החשש להתגלות היומן בכל פעם שהוא נוגע בקטעים יותר אינטימיים.

הטכניקה הזו גם מאפשרת לסופר לגעת ממש בב"קרביים " של המשפחה, להציג  את ההתרחשויות בתמימות ילדותית לכאורה . אבל בתמימות הזו מסתתרים גם הרבה אומץ ,יושר לב, הגינות ,חוש הומור וגם  עין בוחנת שרואה הכל , מציגה את המבוגרים בחולשותיהם  ולא מותירה אף גיבור ללא פגמים. אבל זוהי גם עין אוהבת ,שגם רואה את הטוב אבל גם יודעת לזהות רוע לשמו.

הלוואי שהיינו יכולים לשמור  עוד קצת על  ילדותם של בני השלוש עשרה, לדחות את ההתמודדות עם המציאות הקשה. הלוואי. אבל הספר מזכיר ומראה לנו  כי בסיטואציות המרוכבות יותר, ילדים מצליחים לשמור על ילדותם ,תקווה ואהבה .

סקרנית כבר לראות את הסרט שעשה הסופר במקביל לספר ולקבל את זוית הראיה של האב והאם לאירועים.

מומלץ