ארוחת בוקר בטיפני´ס - טרומן קפוטה (ספר 2)

מהכריכה האחורית:

ארוחת בוקר בטיפני´ס נחשבת לאחת הנובלות האמריקאיות הטובות שנכתבו אי פעם וליצירה האהובה ביותר של הסופר טרומן קפוטה. חמישים שנה חלפו מאז פורסמה הנובלה לראשונה והכירה לעולם את הולי גולייטלי, גיבורה ספרותית שהפכה להתגלמות הנערה הניו יורקית.

ארוחת בוקר בטיפני´ס מתרחשת באפר איסט סייד של מנהטן בשנות הארבעים ומתארת את יחסיו של סופר צעיר עם שכנתו המקסימה והמיסתורית - הולי גולייטלי. הולי, נערת זוהר המחזיקה בעקרונות מוסר גמישים למדי, מפלסת את דרכה בסצנה החברתית של ניו יורק ומסתבכת עם גברים, עם החוק ועם המאפיה.

הנובלה המלוטשת ורבת-הקסם מעניקה חוויית קריאה של עונג צרוף. סגנונו המדויק של קפוטה, שהוגדר כסופר האמריקאי המוכשר בדורו. ניכר בכל שורה ושורה, ב-1961 עובד הספר לקולנוע והיה לקלאסיקה הוליוודית בכיכובה של אודרי הפבורן.

הספר ראה לראשונה בעברית לפני שנים רבות בהוצאת "לדורי" בתרגומה של שלומית קדם. המהדורה הנוכחית כוללת את הנובלה המפורסמת ושלושה סיפורים קצרים: בית פרחים, גיטרה יהלומים, זיכרון מחג המולד. כולם בתרגומה של עדה פלדור.

________________________________

מכירים את ההרגשה – כאשר הולכים לראות סרט שמבוסס על ספר אהוב ? תוהים האם הבמאי דימיין את מה שראיתם  ? האם השחקנים יפרשו את הדמויות ויצקו בהם חיים או יהפכו אותם לקריקטרות? האם הסרט יצליח ליצור את העולם הקסום שברא הסופר?לקרוא את "ארוחת בוקר בטיפניס" דורש את הפעולה ההפוכה.

איך ניגשים לקרוא ספר עם רמת ציפיות כל כך גבוהה – גם סרט מקסים וגם תיוג כ"אחת הנובלות האמריקאיות הטובות שנכתבו אי פעם "  . אז באמת כשניגשתי אליו כך ,התאכזבתי וכמעט עזבתי אחרי 10 עמודים. המספר קצת משמים והולי גלייטלי היא לא דמות מבריקה ושנונה אלא מעין "פריחה" מהמערב שנקלעה לניו יורק.ואז החלטתי לנסות לתת עוד סיכוי , בכל זאת, בסיס לסרט מופלא.

ה"טריק" שעבד בשבילי כדי להתחיל להנות "גנוב" למעשה מהמבוא שכתבה יערה שחורי לספר. היא מספרת שטרומן קפוטה בכלל רצה את מרילין מונרו לסרט ולא את אודרי הפבורן. אז ליהקתי בדימיוני את מרילין מונרו ולפתע נוצר קסם.

הולי גלייטלי שבספר, בת 19, אך נראית בת ללא גיל, מסתובבת לבדה בעולם וממציאה את עצמה ,על עברה, ההווה ועתידה . בכרטיס הביקור שלה כתוב "הולי גולייטלי , במסעות " כרטיסי ביקור שקנתה לעצמה בטיפני. מנסה לשמור על ערכיותה ועל האני מאמין שלה, גם אם קלוקל, מתחת למעטה הקליל.

 היא מנסה לשמור על עצמה בעודה עוברת מגבר לגבר, חולמת על מקום שייתן לה תחושת בטחון . היא אוהבת את טיפניס, לא בגלל היהלומים אלא בגלל התחושה שמקנה לה החנות " שום דבר נורא רע לא יכול לקרות לך כשאתה שם, לא כשהגברים החביים האלה בחליפות הנאות שלהם נמצאים מסביבק, ולא כשהריח הנהדר הזה של כסף וארנקים מעור תנין מרחף באוויר. אם הייתי מוצאת מקום ממשים, מקום בחיים האימיים, שייתן לי את אותה הרגשה כמו טיפני'ס........."

מעניין האם קפוטה היה כותב היום את הסיפור על הולי באותו אופן . האם גם היום היה מתייחס בביקורת מרומזת  לעובדה שהתחתנה עם גבר מבוגר עם ילדים בוגרים כאשר היתה כולה בת 14? מן הסתם, היום התיאור העובדתי לא היה עובר בקלות

אך זהו כוחו הגדול של המספר בעיניי. הסיפור כתוב באופן ברור וחד כל כך ,כמעט אובייקטיבי. ללא ספק,יש בו מספיק חומרים לרומן שלם . אך בבחירה מדוייקת של מילים ,מעט  משפטים ודימויים ברורים ( למשל,הדיון בסוגי חרדות – מסווגים לכחולים, אדומים וה"אישה השמנה"),אנו מקבלים גם אווירה ניו יורקית תקופתית, גם תיאור חי ותוסס של חיי גיבורים ,וגם תפיסות עולם וביקורת חברתית .

בנובלה קצרה הוא מצליח להעביר את דעתו הדי ביקורתית והומוריסטית על הנחשלות בדרום ארה"ב, על יומרנות החברה הגבוהה בניו- יורק,  גם לפתח דיון על משפחה, שייכות ,בדידות ,חרדות קיומיות וכמיהה לעתיד טוב יותר.

בתרגום העברי, נוספו לנובלה 3 סיפורים קצרים . כל אחד יפיפה בפני עצמו. האהוב עליי הוא "זיכרון מחג המולד". גם בסיפור זה ,הוא   דן באותן סוגיות- בדידות, שייכות ובחירות אישיות באותו אופן תיאורי כמו אובייקטיבי אבל כל כך אוהב. תראו איזה סיכום יפיפייה של חייה של ידידתו של המספר:

נוסף על כך שלא ראתה סרט, גם לא אכלה במסעדה,מעולם לא הרחיקה יותר מחמישה מייל מהבית, מעלום לא קיבלה או שלחה מברק,מעלום לא קראה דבר חוץ מקומיקס או תנ"ך, מעולם לא התאפרה, לא קיללה, לא איחלה למישהו רע, לא שיקרה בכוונה ,לא הניחה לכלב רעב להמשיך לרעוב . הנה כמה דברים שהיא כן עשתה, כן עושה : הרגה במעדר את פתן המעוינים הכי גדול שנראה אי פעם במחוז שלנו ( שישה עשר מעויינים) הריחה טבק ( בסתר),אילפה יונקי דבש עד שלמדו לעמוד בשיווי משקל על האצבעות שלה ,סיפרה סיפורי רפאים כל כך מסמרי שיער שיכלו להעמיד את שערך בילוי,דיברה אצל עצמה, יצאה לטיולים בגשם, גידלה את היפונימיות הכי יפות במחוז,ידעה את המתכון לכל סוג של תרופות סבתא אינדיאניות ,כולל מסיר יבלות פלאי

מתכון לחיים טובים.

אני מאוד אהבתי את הספר.

 תודה לג'ודי

ביקורות באתר לספרים של  טרומן קפוטה

הכריכה האחורית של ארוחת בוקר בטיפני´ס  באתר ספרים  מועדון קריאה

אשמח אם תגיבו.