תפילת נשים (מהדורת זהב) - עליזה לביא (ספר עיון)
|
תפילת נשים (מהדורת זהב) - עליזה לביא (ספר עיון)
תפילת נשים (מהדורת זהב) - עליזה לביא (ספר עיון). פסיפס נשי של תפילות וסיפורים. לאורך שרשרת הדורות זיהו נשים רבות שהחינוך היהודי בסביבתן אינו חל על בנות, ועשו מעשה. נשים בפזורה היהודית במזרח ובאשכנז כתבו בשפת המקום טקסים ותפילות לעיתות שמחה ולזמנים קשים. הנשים סללו בעצמן ולעצמן דרך משלהן ממעמקי הלב. כשיצא הספר לאור, הוא התקבל מיד בזרועות פתוחות בקרב קהלים רבים ושונים. בעיני, החיבוק החם שזוכה לו אסופה זו הוא ביטוי לרחשי הלב וגעגוע לבית אמא וסבתא, למרחב הנשי-יהודי, לעולם שנותר מאחור, לקהילות שחרבו ולבתי-כנסת שננטשו, ולסוד תפילת הנשים."
פסיפס נשי של תפילות וסיפורים
2009
312 עמוד
הנחתי את הספרים האחרים בצד, בינתיים.
הספר הוא "פסיפס נשי של תפילות וסיפורים".
שיערתי שיהיו בספר תפילות מן המקורות או תפילות אישיות, שאנשים המציאו.
התפילות הן קצת מזה וקצת מזה.
מין שילוב של הקיים בסידור ובמקורות עם תוספות אישיות רבות.
הספר מחולק לפי תוכנו לפרקים הבאים:
גן נעול- רגעים בחיי אשה.
עקרות ופוריות.
תפילות אם.
מצוות מן התורה.חגים ומועדים.
תפילות נשים לשעת משבר.
תפילות נשים לשלום ולגאולה.
אביא למשל את ה"תחינה לבת עם קבלת מחזור", שחיברה אותו רות לזר.
"ברוך אתה ה' שעשתני אשה
שבראת את גופי בחכמה
שכל אבר יודע את עתו
ואתה כולל את אברי יחד ומבשיל בי בגרות ופריון.
עתה אני אשה שלמה
המכירה את מלא חכמת הבריאה..." וכן הלאה בעמ' 47.
על רות לזר מסופר באותו עמוד, שהיא מקבוצת סעד, והיא כותבת תוכניות במרכז יעקב הרצוג ומדריכה בבתי ספר של תל"י.
היא מציינת: "עצם הרעיון ש'סתם אדם' יכול לכתוב תפילה, היה בו בעיני משום זילות של התפילה". אולם "הפשטות ואף התמימות של התחינות הקלו עלי למצוא בכתיבת תחינות ענין לכל אדם" והדבר הביא את רות לזר גם לחבר תחינות, שהן כמו תפילות. חיקוי התפילה אך בעניין האישי, שהמתפלל רוצה להביע. (עמ' 47).
יש תפילה לבת למצוא חתן הגון, תפילות למען היולדת, תפילות לבר- מצוה ולבת מצוה, ובעצם למצבים שונים שאנשים נקלעים אליהם בחיים. כפי שציינתי יש חיקוי של התפילה וגם ציטוט ממנה.
לפני "זבד האם" מופיעה "ברכת שהחיינו" הלקוחה מן הסידור: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה" ואחרי זה מופיעה התפילה האישית.
ישנן תפילות נוגעות ללב, כמו תפילת היתומה או האישה ליד קבר בנה ועוד.
מה אומר על הספר?
הספר נגע מאוד לליבי. אני אינני דתייה ואני מסתפקת בסידור ובמחזורים לחגים שיש לי בבית, ירושה מהורי.
כשאני הולכת לביהכ"נ בראש השנה וביום הכיפורים אני לוקחת אותם ואני מתמצאת בהם, כיוון שנולדתי בבית דתי.
אני מסוגלת לבקש את בקשותיי האישיות, בלי להשתמש בספר כמו "תפילת נשים".
אך ייתכן ונשים שאינן רגילות ולא מכירות את הסידור והמחזור, תמצאנה אפשרות להשתמש בספר המעניין הזה.
הספר עשוי בטוב טעם. כריכתו קשיחה והוא אסתיטי מאוד.הכתב ברור ומנוקד. מעניין לקרוא את פתח הדבר של המחברת, המספרת מה הביאה ליצור יצירה זו ולקט תפילות מיוחדות מאוד וכן את ההסברים ליד כל תפילה ותפילה.
תודה לציפי.
ההמלצה היא של ציפורה לביא, שכתבה מספר ספרים ביניהם "לא נפסיק ללכת".
ודברי המחברת ד"ר עליזה לביא:
"זכיתי להיות לקול לאותן נשים נשכחות, לתפילותיהן ולסיפורי חייהן, שכמעט ונעלמו. ואת המהדורה הזו אני מקדישה לכבודן. לאימותינו וסבותינו, ולאמהות שלהן ולסבות שלהן. לאמהות הגדולות של כולנו.
לאורך שרשרת הדורות זיהו נשים רבות שהחינוך היהודי בסביבתן אינו חל על בנות, ועשו מעשה. נשים בפזורה היהודית במזרח ובאשכנז כתבו בשפת המקום טקסים ותפילות לעיתות שמחה ולזמנים קשים. הנשים סללו בעצמן ולעצמן דרך משלהן ממעמקי הלב.
כשיצא הספר לאור, הוא התקבל מיד בזרועות פתוחות בקרב קהלים רבים ושונים. בעיני, החיבוק החם שזוכה לו אסופה זו הוא ביטוי לרחשי הלב וגעגוע לבית אמא וסבתא, למרחב הנשי-יהודי, לעולם שנותר מאחור, לקהילות שחרבו ולבתי-כנסת שננטשו, ולסוד תפילת הנשים."
תפילות הנשים ודרך הנגשתם, נוגעים בעצב חשוף של החברה הישראלית, של העולם היהודי ושל רבים אחרים. משימת דורנו היא לאתר ולזהות את הזיק הזה, לדעת לספר את הסיפור בכלי הדור ולדעת כיצד להופכו אם לא לשלהבת - לפחות לנר תמיד. אסופת התפילות שבספר מחזירה לבמה את התפילה האישית אשר נדחקה לשוליים כדי לפנות מקום לסדר התפילה הקנוני.
תפילת נשים – מהדורת זהב
ביקורות באתר לספרים של עליזה לביא
הערה קטנה : למרות שם משפחה הזהה אין שום קשר משפחתי בין המבקרת ציפורה לביא לבין המחברת עליזה לביא.
אשמח אם תגיבו
Article viewed 1998 times