חסד - טוני מוריסון (ספר)

תרגום  אלינוער ברגר
2009
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הספריה החדשה
171 עמוד

התקופה היא המאה ה-17, לנשים אין זכויות, גבר קנה את כלתו, גברים קנו שפחות ואפילו ילדות נמכרו לעבדות, לאשה אין זכות להחזיק ברכוש ואם לאב יש רק בנות במותו , הבנות לא יורשו לרשת אותו והם והאלמנה יהיו חשופים להשתלטות על חלקת האדמה והרכוש של הגבר, הן יהיו חסרות הגנה ולעתים קרובות תלויים בחסדי זרים בלחמם ומזונם.

בתקופה הזו עוד לא היתה גזענות מובחנת וכך גבר שחור היה יכול להיות חופשי בעוד שגברים לבנים היו עבדים, מכרו את העבדים לתקופה מסוימת, אבל בפועל הרבה פעמים תקופת העבדות שלהם היתה ממושכת יותר בטענות שונות כמו עונשים על שכרות , עצלנות, התנהגות עבריינית ונמהרת.

במסגרת העלילה בסיפור, בעל שדה טבק ומטעים ומרעה נוספים חייב  ממון רב לג`יקוב וארק, הולנדי שעשה איתו עסקים ולווה ממנו כספים, על מנת שיימחק לו חלק מהחוב, הוא נאות למכור לו שפחה, ג`יקוב בוחר באישה מסוימת אך העסקה בכל זאת מתמהמהת, לבסוף האישה האוחזת בתינוקה שזקוק להנקה, מציעה את ביתה הגדולה יותר לשרת את האדון.

העסקה מתבצעת וג`יקוב שרצה לשמח את אשתו ששכלה את ביתם האהובה  ולהביא לה בת בערך בגיל ילדתו ההרוגה רוכב על הסוס עם הילדה, שמה פלורנס.

בחווה של ג`יקוב חיים חיי שגרה, לינה עוזרת לגבירתה, ג`יקוב עושה עסקים שונים ובא והולך, לינה אחת המשרתות הותיקות,מאמצת את פלורנס לחיקה ומשמשת לה כאם תחליפית וסורו עובדת נוספת נותרת בבדידותה כמו מצורעת וכולם רואים אותה כתמהונית ולא רוצים אותה קרובה אליהם.

ג`יקוב עשה מעשה חסד, הוא לקח איתו את הילדה מתוך רצון להעניק לה חיים טובים יותר מאשר לגדול כבת של משרתת כל חייה, הוא רצה שאשתו תאמץ אותה כבתה ולתת לה חיים טובים יותר.

לאחר זמן מה ג`יקוב חוזר לחווה שלו ומחליט להקים בית גדול עם שער מפואר שחרט ברזל יעטר אותו, סוף סוף הוא בבית הרבה זמן לשמחתה של אשתו,] לכאורה הכל נראה טוב, החיים מאושרים, אך מתחת לפני הקרקע רוחשים רוחות רעות והרע ביותר עוד לפניהם.

טוני מוריסון כותבת על הקיטוב הדתי, על הפרטוסטנטיים שבזים לקתולים, הזרם הקוויקרי, מי שלא הולך לכנסייה לא שייך לקהילה, אנשים שכה יראי שמיים אך בזים בכל לב לאחיהם בני האדם, על בדידות רבה של ילדה שנתלשה מאמה וכל העת על כמיהה שמישהו כבר יאהב אותה, שלא ינשטו אותה יותר, גם בבגרותה היא נואשת לאהבה והגנה ומחפשת אותה בכל מחיר, היא כותבת על אינדיבידואליות, דיכאון של אם שילידה מתים ממחלות זה אחרי זה ובצד זה מסירות רבה של שוטת הכפר לתינוקת, רגשות העבדים, רקימת יחסים ומעל הכל מרחפת בדידות גדולה וריקנות, כל העת הדמויות כמהות ונכספות להשיג את שאין להן, עולם שבו למשרתת יש תינוק ששורד ולגבירה כל ילדיה מתו ואף אחד בכפרה אפילו לא בא לנחם אותה, עולם שיכול להיות בו שאיש שחור חרט ברזל יקבל כסף עבור כל עבודה והיהיה חופשי לדרכו, ויהיו בו משרתים לבנים, עולם בו האבעבועות השחורות מאיימות לחסל אותו כליל ולכלות אותו, עם אימת מוות מרחפת, ומעל הכל נשאלת השאלה איפה החסד? איפה החסד של האמא שמסרה את ביתה להיות שפחה? למה היא הסכימה לתלוש את ביתה הקטנה בת השמונה ממנה לבית זר?

בשביל לדעת מדוע הספר נקרא חסד, צריך לקרוא את כל הספר ולהבין את החסד מנקודת המבט של האם. ולמה היא הסכימה למכור את ביתה הצעירה כשפחה.

הספר כתוב היטב, פלורנס הילדה שגדלה להיות אישה, חורטת את סיפורהשיהיה זכרון לאהובה, כומר לימד אותה לקרוא ולכתוב למרות שהוא הסתכן בחייו וכך היא כותבת את סיפורה וחורטת אותו. הסיפור מרתק, ונכנס ללב ולנשמה.

אני ממליצה מאוד לקרוא את הספר הזה, לדעתי הוא ספר מצוין.

תודה ליפעת
ביקורות באתר לספרים של טוני מוריסון

הספר באתר ההוצאה 

אשמח אם תגיבו