אנשים עלובים - פיודור מיכאילוביץ` דוסטוייבסקי (ספר)
|
אנשים עלובים - פיודור מיכאילוביץ` דוסטוייבסקי (ספר)
אנשים עלובים - פיודור מיכאילוביץ` דוסטוייבסקי (ספר). השנה היא 1846, בפטרסבורג הקרה והרטובה, נערה יתומה במצוקה מוצאת נחמה בקרוב-רחוק שמושיעה מניצול מיני מאלה שרצו בטובתה לכאורה. חליפת המכתבים ביניהם היא בעצם עיקר הקשר, למרות שהם גרים חלון מול חלון
הספריה החדשה
הוצאת הקיבוץ המאוחד
תרגום רועי חן
197 עמודים
2009
הציור שעל העטיפה: ואן גוך - מגפיים (קטע)
יש כמה אופנים לגשת לקריאת ספר זה-
*ביראת כבוד, בידיעה שזהו סיפרו הראשון של הסופר המכובד הזה, אותו כתב בגיל 24 ושזכה להצלחה גדולה עם פירסומו, תוך קריאת שאר כתביו לצורך רקע והשוואה.(חשתי גאווה גולה על שקראתי בעבר את "החטא ועונשו")
*עם קריאת הכנה ורקע, משל גוגול ופושקין, כדי להיכנס לאווירה, לאיזכורים התכופים במישרין או בעקיפין לטקסטים שונים שלהם, בספר. (חשתי גאווה גדולה על שקראתי בעבר את "הכושי של פטר הגדול" של פושקין שמוזכר שם)
קריאה תמימה, זורמת, של רומאן חליפת מכתבים בין שתי דמויות(חשתי שמחה גדולה על שיכולתי לעשות גם זאת)- מקאר דבושקין בן ה-47 וורורה דוברוסלובה בת ה-17.
השנה היא 1846, בפטרסבורג הקרה והרטובה, נערה יתומה במצוקה מוצאת נחמה בקרוב-רחוק שמושיעה מניצול מיני מאלה שרצו בטובתה לכאורה. חליפת המכתבים ביניהם היא בעצם עיקר הקשר, למרות שהם גרים חלון מול חלון. לא נאה ולא מקובל אחרת, בעיניהם התמימות,חוץ ממיפגשים ספורים, רשמיים יותר, בכנסיה או בארוחות משותפות מעטות. הם מוקפים לשונות רעות מצקצקות ובהיעדר בידור קל וזול כל המתרחש אצל האחרים הופך להיות נחלת הכלל. רכילות כדרך חיים. שניהם נתונים במצוקה כלכלית, במעין נדנדה שבה מטבע שניתן לה חוזר אליו למחרת בלא שנעשה בו שימוש תוך דיון של מי זקוק לו יותר ולמה. הרצון לעזור אחד לשני בכל מחיר, תוך וויתור עצמי, הם חלק מהפינג-פונג המתכתב ביניהם. מושגים כמו אהבה והפרשנות השונה והמשתנה שניתנת לה לפי הצורך, ענייני יום-יום, תיאור החיים מתוך החיים, של פעם- תאורת נרות וחימום בבולי -עץ, ההיררכיה במשרדי הממשלה, אפשרויות הפרנסה הלא קיימות כמעט לנשים ומוגבלות ביותר גם לגברים, כל אלה עולים מהשורות הנכתבות בדיו.
הספר הוא בעצם פארודיה על כל אלה, יש אחרית דבר מפורטת ומרחיבת דעת של עורך הסידרה מנחם פרי, פארודיה על הז'אנר בכלל ועל מערכת היחסים הזאת, עם פער הגילאים הגדול שבה, בפרט. הכוונות הסמויות והגלויות של שני הצדדים, המניפולציות הרגשיות ההדדיות, ותיאור הבדים, מערכות הלבוש שבעצם, מהוות חזות הכל- כי אדם ניכר קודם כל על-פי מראהו ובגדיו, עם כל כך הרבה עיניים מציצות מסביב איש לא יעז לזלזל בכך, אלא אם איבד את מקומו החברתי ומאידך- הכלכלי, מרתקות ומעלות חיוך.
בכל זאת אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהסופר היה בן 24 כשמבטו העמיק כל-כך לראות את הדקויות האנושיות המרהיבות שכאן.
תמונת הכריכה, מציינת בדייקנות את המצב- זוג מגפיים טוב, זה כל מה שצריך כדי להחזיק מעמד.
בחרתי להביא דוגמא לרשת הקשר העוברת בעיר, המעדכנת תדיר את כולם לגבי כולם.
עמוד 159-
"כבר התבלבלתי מרוב השערות. פדורה אומרת שאקסיניה, גיסתה, המבקרת אותנו לפעמים, מיודדת עם נסטסיה הכובסת,
ובן-דודה של נסטסיה זו משמש כשומר בלישכה שבה עובד איזה מכר של אחיינה של אנה פיודורובנה. האם לא יכלה רכילות כלשהי לדלוף בדרך זאת?"
מומלץ, אהבתי. טעם אחר, מזמנים אחרים.
תודה לחמדה
ביקורת באתר לספרים של דוסטויבסקי
הספר באתר ההוצאה
חמדה גילה כתבה ספרי ילדים כשגיל כועס , גיל הסקרן , בית ספר לחתולים מתחילים
אשמח אם תגיבו
הוצאת הקיבוץ המאוחד
תרגום רועי חן
197 עמודים
2009
הציור שעל העטיפה: ואן גוך - מגפיים (קטע)
יש כמה אופנים לגשת לקריאת ספר זה-
*ביראת כבוד, בידיעה שזהו סיפרו הראשון של הסופר המכובד הזה, אותו כתב בגיל 24 ושזכה להצלחה גדולה עם פירסומו, תוך קריאת שאר כתביו לצורך רקע והשוואה.(חשתי גאווה גולה על שקראתי בעבר את "החטא ועונשו")
*עם קריאת הכנה ורקע, משל גוגול ופושקין, כדי להיכנס לאווירה, לאיזכורים התכופים במישרין או בעקיפין לטקסטים שונים שלהם, בספר. (חשתי גאווה גדולה על שקראתי בעבר את "הכושי של פטר הגדול" של פושקין שמוזכר שם)
קריאה תמימה, זורמת, של רומאן חליפת מכתבים בין שתי דמויות(חשתי שמחה גדולה על שיכולתי לעשות גם זאת)- מקאר דבושקין בן ה-47 וורורה דוברוסלובה בת ה-17.
השנה היא 1846, בפטרסבורג הקרה והרטובה, נערה יתומה במצוקה מוצאת נחמה בקרוב-רחוק שמושיעה מניצול מיני מאלה שרצו בטובתה לכאורה. חליפת המכתבים ביניהם היא בעצם עיקר הקשר, למרות שהם גרים חלון מול חלון. לא נאה ולא מקובל אחרת, בעיניהם התמימות,חוץ ממיפגשים ספורים, רשמיים יותר, בכנסיה או בארוחות משותפות מעטות. הם מוקפים לשונות רעות מצקצקות ובהיעדר בידור קל וזול כל המתרחש אצל האחרים הופך להיות נחלת הכלל. רכילות כדרך חיים. שניהם נתונים במצוקה כלכלית, במעין נדנדה שבה מטבע שניתן לה חוזר אליו למחרת בלא שנעשה בו שימוש תוך דיון של מי זקוק לו יותר ולמה. הרצון לעזור אחד לשני בכל מחיר, תוך וויתור עצמי, הם חלק מהפינג-פונג המתכתב ביניהם. מושגים כמו אהבה והפרשנות השונה והמשתנה שניתנת לה לפי הצורך, ענייני יום-יום, תיאור החיים מתוך החיים, של פעם- תאורת נרות וחימום בבולי -עץ, ההיררכיה במשרדי הממשלה, אפשרויות הפרנסה הלא קיימות כמעט לנשים ומוגבלות ביותר גם לגברים, כל אלה עולים מהשורות הנכתבות בדיו.
הספר הוא בעצם פארודיה על כל אלה, יש אחרית דבר מפורטת ומרחיבת דעת של עורך הסידרה מנחם פרי, פארודיה על הז'אנר בכלל ועל מערכת היחסים הזאת, עם פער הגילאים הגדול שבה, בפרט. הכוונות הסמויות והגלויות של שני הצדדים, המניפולציות הרגשיות ההדדיות, ותיאור הבדים, מערכות הלבוש שבעצם, מהוות חזות הכל- כי אדם ניכר קודם כל על-פי מראהו ובגדיו, עם כל כך הרבה עיניים מציצות מסביב איש לא יעז לזלזל בכך, אלא אם איבד את מקומו החברתי ומאידך- הכלכלי, מרתקות ומעלות חיוך.
בכל זאת אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהסופר היה בן 24 כשמבטו העמיק כל-כך לראות את הדקויות האנושיות המרהיבות שכאן.
תמונת הכריכה, מציינת בדייקנות את המצב- זוג מגפיים טוב, זה כל מה שצריך כדי להחזיק מעמד.
בחרתי להביא דוגמא לרשת הקשר העוברת בעיר, המעדכנת תדיר את כולם לגבי כולם.
עמוד 159-
"כבר התבלבלתי מרוב השערות. פדורה אומרת שאקסיניה, גיסתה, המבקרת אותנו לפעמים, מיודדת עם נסטסיה הכובסת,
ובן-דודה של נסטסיה זו משמש כשומר בלישכה שבה עובד איזה מכר של אחיינה של אנה פיודורובנה. האם לא יכלה רכילות כלשהי לדלוף בדרך זאת?"
מומלץ, אהבתי. טעם אחר, מזמנים אחרים.
תודה לחמדה
ביקורת באתר לספרים של דוסטויבסקי
הספר באתר ההוצאה
חמדה גילה כתבה ספרי ילדים כשגיל כועס , גיל הסקרן , בית ספר לחתולים מתחילים
אשמח אם תגיבו
Article viewed 1278 times
אילההה
1. היי חמדה, תודה על הסקירה
חמדה
1.1. תודה אילה,
הוספת תגובה