דִרְשוּנִי - מדרשי נשים (ספר)

יהדות - כאן ועכשיו,

נחמה וינגרטן מינץ ותמר ביאלה

הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד

220 עמודים.

"ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים.

מקורו של המונח נובע מהמשמעות של "דרש" כ"חיפש".[1] ממונח זה נגזר בהמשך המונח "מדרש" כמתאר שיטה ללימוד המקרא, ובהמשך (בימי בית שני) קיבל המונח משמעות חדשה בדמות לימוד וחינוך הקהל הרחב." מתוך: ויקפדיה.

"לו היה מתקיים בית מדרשה של ברוריה לצד בתי המדרש של חכמים, ייתכן כי השיח התלמודי היה מקבל פנים אחרות. ואולם, במשך למעלה מאלפיים שנה היו שערי בית המדרש נעולים בפני נשים. היום משפרץ המחסום, אנו מוצאים בבית המדרש לא רק את תלמידת החכמים הלומדת והמקשה, אלא גם את האישה הכותבת והיוצרת מדרש חדש בין כתליו". [מגב הספר].

=========

שבעים פנים לתורה. כל אחד יכול לקרוא טקסט כלשהו ולפרש אותו אחרת. אני אוהבת לקרוא ספרים על פירושי התורה. היתה תקופה בחיי שחזרתי בתשובה וגמעתי כל כך הרבה ספרים במיוחד את אלו העיוניים כשמהם ברגע שהייתי נתקלת בסוגייה שמעניינת אותי מאד הייתי ממשיכה הלאה ומחפשת במקורות אחרים הסברים נוספים.  ספרים אלו נכתבו בעיקר על ידי גברים, רבנים. כאחת שגם חרשה את ספר התהלים הלוך ושוב בתקופת שהותו של הבן בפגייה, אני מוצאת בכל פעם שקוראת פירוש חדש בראייה חדשה לפסוקים בתהלים, טעם.

הספר "דרשוני - מדרשי נשים", הוא אוסף של מדרשים שנכתבו בידי שתי נשים שהתארגנו מזה מספר שנים לקבוצות לימוד במעגלי נשים  וליקטו את החומרים שנאספו לפרסום בבספר זה. בהקדמת המחברות, ישנו הסברים לגבי הבחירות של המדרשים שהן מצאו ראויים לפרסום. אחד התנאים היה לשמור על השפה המוכרת של חז"ל, תוך שימוש בכלים ובכללים שחז"ל  קבעו.

אני יכולה להתמוגג מקריאת פסוק אחד שמכיל חידוש הנותן לי תשובה על דבר שחשבתי עליו לפני המון המון זמן. או מקריאת חידוש לפסוק/קטע מוכר וידוע.

תמיד אהבתי לעלעל במידעונים שמחלקים בבתי הכנסת ביום שישי, הייתי מחכה בקוצר רוח לידיעון שיביאו הילדים ו/או הבעל. ובמיוחד אלו של "חב"ד". הידיעון הכיל פירוש לפרשת השבוע, סיפורי אגדות, מדרשים וציטוטים הרלוונטיים לפרשת השבוע.  עכשיו ההזדמנות שאני קוראת מידעונים אלו היא בחגים בלבד.

ההבדל בין מדרש שעוסק בתרגום משמעות של טקסט תנכי לבין פירושי התנ"ך לחוקים והלכות הוא בכך שהמדרש נותן משמעות נוספת ו"מאפשר מיזוג בין עולם ערכים ואמונות של הדרשנים לבין הטקסט המקראי, ואמצעי לפתרון בעיות שמצא בעל המדרש בסיפור המקראי ובמה להעברת מסרים חינוכיים ותיאולוגיים". [עמ` 14]

מדרש שאהבתי בספר : וגם עכשיו תוך כדי כתיבה מתגלה לי מלוא המשמעות של אותה כליה שעליה מדובר בטקסט. ברגע שאנו עושים משהו, בוראים משהו בין במחשבה ובין במעשה, לאחר סיום העשיה או המחשבה, הוא כלה. עד שאנו נזכרים בו והוא מקבל חיות חדשה. מהות הקידוש, היא החידוש.

"ויקדש אותו" / תמר ביאלה.

"ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה". (בראשית ב` א-ב).

על שום מה חזר הכתוב ושנה שכלה הקדוש ברוך הוא ביום השביעי ממלאכתו? ללמדך שראשונים החלו כלים שמים וארץ מעצמם. שעד אותו היום היו עומדים ומתקיימים. הגיע היום השביעי, סדקים ניתנו בהם והם הולכים ונשברים.

נבהל הקדוש ברוך הוא ופסק ממלאכתו. אמר בליבו: `עד מתי אני בורא את אלה, והם הולכים להם ומתכלים מעצמם?`

ישב במקומו שנאמר `וישבות ביום השביעי`, והתבונן בכל מה שאמר עליו שהוא טוב ומה שאמר עליו שהוא טוב מאד.

ראה שכל בריאה ובריאה שברא היא טובה והיא מתכלית וכל מעשה ומעשה שעשה הוא כלה והוא טוב, והיה צר לו עליהם וצר לו על עצמו. ביקש עצה כיצד לשמו ולתקן עולם שברא, שהולך ושב לו להתוהו ובוהו, עד שמצא.

מהו אותו הדבר שמצא? שהמציא את הקידוש, שנאמר `ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש/ אותו`. אמר: יבוא ברכות וקידושים ויראה כל דבר ודבר וכל מעשה שיש בעולם, צד חיות שבו וצד טוב שבו, ועל ידי שנזכר בו אותו הצד נתחזק אותו הדבר ונתחזק אנחנו בעצמנו. ותתעכב במשהו כליה שבעולם, ויתעכב במשהו כליון שבנפשנו. ועל זה נאמר `שבת וינפש` (שמות לא יז)".

מדרשים נוספים שאהבתי "אוהל שרה" עם פירוש של ענת ישראלי, מדרש "נסי האימהות" של יעל לוין בפירוש לפרק קיח בתהלים, מדרש "יד חזקה" בפירוש של צביה ולדן על בנות צלפחד, ו"מדרשה" של יהודית שילת על לימוד תורה לבנות ישראל.

==============

הספר הזה הוא ספר עיון לכל דבר. אני נהנית לקרוא בספרי עיון בעיקר בנושאים שמעניינים אותי, ללמוד מהם ולהרגיש שנשאר אצלי משהו לאחר שאני מסיימת את קריאת הספר. במקרה הזה, נשאר הרבה, ותמיד יתעורר רצון לפתוח את הספר ולקרוא מדרש חדש. גם כעת שאני יושבת לכתוב סקירה על הספר, אני מוצאת עצמי נהנית מאד ורוצה להביא עוד ועוד ציטוטים.

הספר ערוך בצורה מקצועית מאד.צורת הגשת המדרשים, מאד נעימה לעין, נשית ומזמינה. עטיפת הספר בעיני מהממת. עכשיו אני מבינה שזה הפונט של שם הספרף דרשוני. הדפים בצבע צהוב מנייר (שאולי) ממוחזר.  לא קראתי את כולו. אני משאירה מדרשים נוספים לפעמים הבאות....

תודה לאילה 

הספר באתר ההוצאה

נחמה וינגרטן-מינץ – ניהלה בשנים האחרונות את תחום התכנים במחלקה לחינוך בסוכנות היהודית. כיום מנהלת תוכנית לילדים ונוער בסיכון המחלקה לישראל בסוכנות היהודית. עוסקת בשאלות זהות ומגדר ומנחה קבוצות לימוד בנושאים מגוונים. בעלת תואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בר אילן. רעיה ואם לשלוש.

תמר ביאלה – תיאולוגית פמיניסטית, עוסקת בכתיבה ובהוראה במפגש המתהווה בין פמיניזם ליהדות. בעלת תואר שני בלימודי יהדות ובלימודי האשה ממכון שכטר בירושלים.  רעיה ואם לשתיים.

אשמח אם תגיבו