שומר הלילה - אדוה וינרמן (ספר)
|
שומר הלילה - אדוה וינרמן (ספר)
שומר הלילה - אדוה וינרמן (ספר). מה קורה לנשות הכפר כשמגיע אליו שומר לילה צעיר, זהוב תלתלים ותמיר קומה היישר מרוסיה הרחוקה? ומה קורה כשגנבי רכב בוחרים דווקא בפרדס של נתן להסתתר בו? האם רננה תצליח להוציא ספר שירים? האם יזכה מרסל בלבה של רחל, ואביהו בזה של רוזה?
426 עמודים
2009
מהכריכה האחורית:
מה קורה לנשות הכפר כשמגיע אליו שומר לילה צעיר, זהוב תלתלים ותמיר קומה, היישר מרוסיה הרחוקה? ומה קורה כשגנבי רכב בוחרים דווקא בפרדס של נתן להסתתר בו? האם רננה תצליח להוציא ספר שירים? האם יזכה מרסל בלבה של רחל, ואביהו בזה של רוזה?
תריסר נפשות מחפשות ישועה בכפר ישנוני עתיר ירק בשרון הישראלי, אליו נתקבצו מכורח החיים והנסיבות. קולו של מפגש רב דורי מהדהד בין הפרדסים, השדות, שבילי הכפר ובתיו, העונות המתחלפות, לילות אפלים אל מול בוהקו של יום.
אהבת חיים ואדם מול פחד ורגשות אשמה, שיגעון ותמימותף ילדות מול זקנה, התעלות ויצר חיים - כל אלה ועוד הם מנושאי רומן הביכורים של אדוה וינרמן, ציירת, יועצת וגרפולוגית, המצליחה במלאכת מחשבת ובשפה עשירה וייחודית לטוות אווירה של "מקום אחר" ובה בעת לנפוח חיים בדמויות המאכלסות אותו, תוך העמק חדור אל נבכי נשמתן, עד כי לקורא נדמה שהן בשר ודם.
אין זאת כי אמנותה ואומנותה של המחברת, קרי כישרון העתקת דקויות מן המציאות אל הנייר וכן היכולת לנתח את האופי האנושי על נפתוליו - חברו כאן יחדיו, והצליחו ליצור מארג אנושי עשיר, מואר במוחשיות מופלאה.
הסיפור פשוט ויכול היה להיות מרתק – בכפר קטן ומבודד מתגוררות מספר משפחות וותיקות, חיות את חייהן בתבנית נתונה כאלו מזה דורות, כאשר מתחת לפני השטח רגשות ותשוקות גועשות. כאשר מגיעים לכפר בצירוף מקרים מקרי – בחור ובחורה – פנויים, מתחילים ההורמונים להשתולל ולחשוף את הנפשות האמיתיות בדרכן אל השינוי והגדרה מחודשת של דרכן .
הפוטנציאל בסיפור המסגרת ענק – כפר מבודד, משפחות מיוחסות, סבתא רבת עוצמה , בגידות, התאבדות, בעל נוטש ואם חד הורית, אווירה רווית סקס ותשוקות.
לצערי הפוטנציאל לא מבשיל. והופך לבליל סיפורי של הדמויות השונות, שאמנם עוברות שינוי, אך נשארות פלסטיות ומרוחקות.
הסיבה המרכזית ל"פספוס" זה טמונה באופן בו הסיפור מסופר ,אנו מקבלים את הסיפור מזוויות ראייה שונות, כל עמוד וחצי הסיפור נעצר ונקטע ומופיעה כותרת של שם הגיבור בו נדון עכשיו. חסרה לי אינטגרציה סיפורית, חסרה לי ההתרגשות בהתוודעות חרישית ומתגנבת ללב הגיבורים,חסר לי אותו סוד נעלם ששוזר את כל הבאנאלי לסיפור מעניין ויחודי.
נדמה שהסופרת רוצה להמם אותנו על ההתחלה ומתארת באופן יבשושי לחלוטין אקט מיני סר טעם בין שכן משועמם בנישואיו לאם החד הורית. מעבר לזה, שהאקט מתואר כל כך יבש ,מדכא וקצר שאפילו לא נספיק להגיד" קוויקי" ,לא ברור מה הוא משרת – האם בא להדגים את העגמומיות במצבה של הגיבורה ? את חוסר האונים ? ואולי בכלל אנו אמורים להאמין שהיא נהנית מזה? חבל, למדו אותנו שאקדח שמפיע במערכה הראשונה ,יירה בשלישית. כאן לא הרווחנו דבר, לא תיאור סקס מעורר השראה, לא גורם להתפתחות בעלילה אלא סתם תיאור. ולמה אני מציינת את זה ? כי מרגיז אותי יחס כזה לנשים באשר הוא.
והשפה של הספר, אוי השפה, ללא ספק יש לסופרת אוצר מלים רבגוני בעברית,עם עולם דימויים רחב, ,לדוגמא: " צבעה החום של האדמה נראה עז מתמיד בשל הגשם שירד, ואותם עשבי פרא שחמקו מפניו בפעם האחרונה זרועו ופרקי צבעות ידיו מתמרדים כנגד המאמץ שהוא כופה עליהן, גם גבו כבר אינו מגמיש את עצמו בקשת בעת שהוא מתכופף אל האדמה ,אל הצמחים שהוא מטפה בה, שיגדלו באין מפריע למצוות ולמעשים טובים ?" אבל הדימויים לא מתחברים, לא מהווים השראה ויוצרים תחושה של מחסן מילים מגובב.
התחושה שהותיר בי הספר היא שקראתי את הטיוטא של הסופרת , הטיוטא שבה היא גיבשה את הדמויות ואת הקו הסיפורי ,אבל עדיין טיוטא.
ביקורות באתר לספרים של אדוה וינרמן
אשמח אם תגיבו
Article viewed 1724 times