חמדת - טוני מוריסון

הספריה החדשה
הוצאת הקיבוץ המאוחד
Beloved - Toni Morrison
תרגום : ניצה בן ארי
270 עמוד
1994

אני לא בטוחה שיש ביכולתי להמליץ על ספר-מופת שכזה,"קטונתי" זה אנדרסטייטמנט,  אבל אני לא יכולה שלא לנסות.

לפני 17 שנים סת', שהיתה אז שפחה נמלטת, איבדה את התינוקת בת השנתיים שלה. כדי שתוכל לחקוק על המצבה את המילים שרצתה, "חמדת ליבנו", שתי המילים היחידות שאמר הכומר בעת הלוויה, כי מה עוד אפשר לומר - נאלצה לשכב עם חרת המצבות, בעודה שעונה כנגד המצבה הלא-חקוקה ולנגד עיניו של בנו הצעיר. לאחר מעשה גילתה שדבר זה "קנה" לה רק ארבע אותיות, ועל הקבר נחקקה המילה "חמדת".

17 שנים מאוחר יותר כשסת', כמו כל השחורים והצבעוניים האחרים, חיה את חיי היומיום שלה מעכשיו לעכשיו, כי האתמול מזעזע מדי לחיות בו ותכניות המחר הן פריבילגיה של לבנים, מופיעה נערה כבת 19 בחצר ביתה. הנערה מציגה את עצמה בשם "חמדת". היא מספרת שהיא מגיעה מדרך ארוכה ארוכה ארוכה, אך נעליה חדשות וכפות רגליה חלקות, אין חריצים בכפות ידיה, איש אינו שומע את נשימותיה או את צעדיה כשהיא מתקרבת, והיא יודעת לזמזם את השירים שסת' המציאה כששרה לתינוקות שלה. היא מוכנסת הביתה, ובהדרגה תובעת לעצמה בעלות על הכל.

מעבר לזה - לא כדאי לספר. הספר כה נורא, שלעתים חשבתי שלא אצליח להמשיך לקרוא בו, וכה נפלא, שידעתי שלא אצליח להניח אותו מידי עד שאסיימו, ושהעולם שלי ייראה אחרת אחריו. יש בו זוועה וטירוף וזכרונות שאי אפשר לזכור ואי אפשר לשכוח. הוא תופס את הקרביים וקורע אותם מבפנים. אחרונת הדמויות המשניות מופיעה בו מושלמת עד קצה הפרט האחרון, בין אם חיה או מתה או - מה שיותר שכיח - לא ידוע אם חיה או מתה.
ומילה לסיום- מי שיקבל לידיו את הספר, שישתדל להתאפק ולא להציץ על הכריכה האחורית. מנחם פרי הכניס לשם ספוילר מארץ הספוילרים.

תודה לגלית

הספר באתר הספריה החדשה.

ביקורות באתר לספרים של טוני מוריסון

אשמח אם תגיבו