ימים יגידו, אנה - מירה מגן.
|
ימים יגידו, אנה - מירה מגן
זאת מירה מגן הראשונה שלי, ואני התאהבתי. קסם של ספר. קראתי לאט לאט, ניסיתי לעכל כל פרק ופרק
הוצאת כתר.
שנת ההוצאה 2008
301 עמוד.
זאת מירה מגן הראשונה שלי, ואני התאהבתי. קסם של ספר. קראתי לאט לאט, ניסיתי לעכל כל פרק ופרק. אינני יודעת אם הספר הוא "זרם התודעה" , או "זרם תודעה לייט". הבנתי שזרם התודעה "זה משהו כזה שגיבורי הספר חושבים, והולכים לאיבוד במחשבות שלהם, מתחילים במשהו אחד ומסיימים במשהו אחר".
הספר בנוי פרקים פרקים, ובכל פרק דמות אחרת חושבת ומרגישה.
בן המספרים אנה, אמה - חלי, אביה - מייק, דודתה - שרה, אדיסו - נער אתיופי. (שממש התאהבתי בו)
הסיפור הוא על משפחה. קצת לא שיגרתית. משפחה ירושלמית. האב מייק נהג אוטובוס, חתיך סקסי, מנסה לנצל את החיים עד הסוף. לחוות הכל ומיד.
האם - חלי. יפה, סוערת, לא עוצרת באדום, בעלת אי קיו גבוה ו 720 בפסיכומטרי. הנשואים שלהם הם חצי פתוחים.
אחותה של חלי - שרה. שרה היא מתנחלת. גרה בהתנחלות, אמא ל 7 ילדים.
למייק וחלי 3 ילדים. אנה (מיזוג של שמות של סבתות אהובה וחנה). אנה בת 13 וחצי. בלידה של אנה, חבל הטבור נכרך סביב צווארה, ולכן לשניונת אחת, לא הגיע לה חמצן למוח. לכן אנה חולה בשיתוק מוחין קל. אין לה קורדינציה ברגלים. הולכת והרגליים מתנגשות אחת בשניה. אנה לא מוותרת, היא מתאמנת בהליכה, חייבת לנצח את המחלה. לאנה יש חשבון גדול עם אלוהים. (בעצם לכולם יש). כל כך רציתי לחבק אותה, לעודד אותה. להגיד לה"את גיבורה, את נהדרת".
נעמי - הילדה היפה בת 12 שנשלחה להתנחלות.
ותום - ילד בן 5.
כל שנה מיולי ועד סוף ספטמבר, לוקח מייק את משפחתו ויורד לתל אביב. להפעיל מזנון על שפת הים. הילדים מפסיקים ללמוד, והם חיים על שפת הים חופשיים ומאושרים. גרים בצריף, מתקלחים במקלחות ציבוריות.
כל הסיפור קורה בקיץ אחד כזה. אותו קיץ, נעמי נשלחת להתנחלות, כי מקומה של ילדה יפה לא בשפת הים, טרף לזאבים.
אנה, חסרת הקורדינציה, לוקחת בלי רשות אופניים, מרכיבה את אחיה על הסבל. אחיה נופל ופותח את הראש, נכנס לתרדמת. אף אחד לא יודע אם יצא מזה ואיך יצא מזה. אנה אכולת רגשות אשמה, אף אחד לא יודע שאנה אשמה. ונטל האשמה שוקלת טונות.
בזמן שההורים נמצאים עם תום בבית חולים, הם שוכרים לעבודה במזנון את אדיסו, נער אתיופי בן 15. אח בוגר ל 5 אחיו, עם אבא ואח אחד בכלא.
לדמויות מצטרפים דייג, אמזונה שמנה-שמנמנה, חתול וצב.
אז ממה אני התלהבתי כל כך? מהשפה ומהדימויים. בדרך כלל כאשר אני קוראת אני מסמנת בניירות קטנים דפים שהייתי רוצה לחזור אליהם ועליהם. משפטים לציטוט. ופתאום שמתי לב, שאני מסמנת כמעט כל דף ודף. ואיך אפשר שלא? שפה יפהפיה, דימויים מרהיבים.
המחשבות של הדמויות יצאו להם מהראש ונכנסו לי ללב. מאד אהבתי. הזדהתי עם הדמויות. התחברתי איתם. רציתי לטלטל אותם ולחבק אותם. כל כל הרבה רגשות התעוררו אצלי.
רק דבר אחד הפריע לי. אני יודעת שכך מדברים הילדים, והכותבת ניסתה להיות אמיתי. אבל כל הזמן ילדים וגם המבוגרים דברו "אני יעשה, אני יאכל, אני ירוץ". זה פשוט צרם לי.
וכמובן אוסיף מספר ציטוטים מהספר.
"בן אדם גם כשהוא עוד ילד, אם נופל עליו אושר קטן גוזר לו ממנו חתיכת זכרון, תמונה, צדף, כפתור, משהו שיתפרנס ממנו בימים שהצלחת תהיה ריקה" (עמוד 293)
"דמעות לפני 8 בבוקר זה בונוס של עשירים" (עמוד 289).
"שרה הפילה את הילד?......לא פייר, אלוהים הרג את הילד והשפה מפילה את זה על שרה" (עמוד 273)
"העינים שלו הם אזיקים מעופרת בשבילה. בת זונה האהבה, יכולה להיות קלה כמו פרפר ושוקלת טון" (עמוד 198).
אנה שסבלה מנזק מוחי עקבי חוסר חמצן בלידה, מספרת "הראש שלי נולד עם מחסור בחמצן. אז שפכתי עליו מי חמצן 9 אחוז וחיכיתי שיחדור לי למוח" (עמוד 118).
ואנה עושה חשבון עם אלוהים. "ראתה שמים כחולים.....אלוהים יושב מעל העננים הקרועים האלה ומנהל את הענינים מגובה עצום. אם הוא שומע ואם לא, היא תגיד לו עכשו שלא הוגן לפגוע בילדים בשביל להעניש את ההורים שלהם. .......ואם אתה כועס עלי ששיקרתי, תסכים איתי שהשקרים שלי מסדרים את החשבון בינינו. החטפת לי לפני שנולדתי, רבע חטא לא היה לי......סליחה שאני מתחצפת ולא מתחנפת ואומרת כמה אתה רחום וחנון וקדוש, כמו שרוב האנשים אומרים. הסיפור עם החמצן במוח הרס לי את התאים של ההתחנפות. ובכל זאת, לפעמים אני מרחמת עליך, כואב לי שבני האדם נטפלים אליך ומוציאים כל העצבים שלהם עליך, ואולי אתה בכלל לא אשם. ואחרי שבראת אותו ניתקת מגע, ובמקום להגיד תודה שבראת אותם, מתלוננים שלא נתת להם תעודת אחריות. ....גם אתה כנראה בודד מאד, אלוהים" (עמודים 119-120).
זה אגב מזכיר לי קטע שכתבתי בזמנו "מי רוצה להיות אלוהים".
"פעם רצתה שיהיה לה גם וגם וגם וגם, היום היא יודעת שלא צריך יותר מריח של תינוק ולחם טרי" (עמוד 85)
ממליצה מאד. ממליצה בחום.
ביקורות באתר לספרים של מירה מגן
תוכן הכריכה האחורית של הספר ימים יגידו, אנה אפשר לראות באתר ספרים מועדון קריאה
אשמח אם תגיבו.
Article viewed 2530 times
Anonymous
1. ימים יגידו,אנה-מירה מגן
נוריתהה
1.1. כנראה שלא הבנת
סילבי
2. ימים יגידו, אנה
הוספת תגובה