שומרת אחותי - ג'ודי פיקו
446 עמוד.
סיפור הספר ידוע.
זוג הורים מגלים שילדתם בת ה 3, קייט, חולה בסוג הקשה ביותר של סרטן הדם.
לא הם ולא אחיה לא מתאימים מבחינת רקמות לתרומה.
הם מחליטים "להכנס להריון" אבל, וכאן הכל מתחיל, הם חייבים שהילד שיוולד, יהיה תואם רקמות מושלם לבתם החולה.
לכן הם "מהנדסים" את הילד.
הילדה נולדת , אנה שמה, וכבר בהיוולדה היא תורמת לאחותה דם טבורי.
עוברים מספר שנים. וחייבים להמשיך, במשך השנים אנה תורמת לאחותה קייט, דם, טסיות, מח עצמות. (ועוד כל מיני מונחים רפואיים)
מצבה של קייט, כמו זיגזג, נעשה טוב ושוב נופל. המערכות אצלה קורסות אחת אחת. הילדה שניבאו לה למות בגיל 3, כבר בת 16, והצרה החדשה היא - הכליות הפסיקו לעבוד. היא זקוקה להשתלת כליה, וכמובן לתורם. ומובן שהתורמת כרגיל היא אנה.
אבל כאן אנה מתמרדת. היא לא מוכנה יותר. היא עותרת לבית משפט, לקבל את הזכויות הרפואיות על גופה.
הספר מסופר כרשומון.
המדברים הם
אנה
אמא שלה שרה
אביה בריאן
אחיב ג`סי
עורך דינה קמבל
האופוטרופוסית שבית המשפט מינה לילדה - ג`וליה.
כל אחד מביא את הצד שלו.
השאלות שנשאלות במשך הספר.
האם אנה היא אגואיסטית ? איך היא תרגיש אם אחותה תמות?
האם האמא היתה "פיירית" במשך השנים, שדאגה אך ורק לבתה החולה, וכמעט ולא התיחסה לילדיה האחרים.
האם מותר לדרוש מכל המשפחה ל"השתעבד" למחלה של אחת מהמשפחה?
עד כמה אפשר למשפחה ללחוץ על בת המשפחה קטינה?
מה המוסריות בכל הענין?
מה המשמעות של הורה טוב, אחות טובה, אדם טוב?
האם נכון מבחינה מוסרית לעשות הכול להצלת חייו של ילד גם במחיר הפרת זכויותיו של ילד אחר?
האם כדאי לנסות לגלות מי אתה באמת, אם החיפוש הזה גורם לך לאהוב את עצמך פחות?
האם עליך ללכת בעקבות לבך, או להניח לאחרים להוביל אותך?
ספר לא קל לקריאה, אך זורם מאד וקריא מאד.
מסיימים את הספר עם הרבה מחשבות.
ועכשו משהו שלא אהבתי.
לספר יש סוף טראגי. וכולם מזילים דמעה.
לפי דעתי הוא ממש מיותר.
הוא הופך ספר טוב, לטלה-נובלה.
זאת דעתי בכל אופן.
ואם עוד לא הבנתם, הספר מומלץ , מומלץ, מומלץ
Article viewed 4116 times


